מאיר אריאל היה זמר נפלא ומלחין הבוקע את הלבבות. והוא היה איש השפה, מגדולי השפה של הזמר העברי. הוא עִדכן אותה וסובב בה בין השפה הגבוהה והסלנג, המקרא והמדרש והביא פניני לשון שלא ניתן לחקותן. אריאל יצר מתוך חופש לשוני מלא, באמצעות יכולת פואטית מרשימה, חיבור ללחן ולביצוע, ואת כל אלה התיך לשלמות.
הוא חידש והמציא מילים בעברית מאיר אריאלית. חלקן מרחיבות או מצמצמות מילה קיימת, כמו 'אימתן' ו'לחשושיות', אחרות מתכתבות עם מילה קיימת כמו 'זוללה' עם סוללה, 'שתגלניות' עם שתדלניות, אחרות נגזרות מראשי תיבות: 'יתלהד"ם', וחידושים הנתונים לפרשנות כמו 'לבנונית' (ישבן חשוף?) ו'ערגונות', אותה הגדיר 'תשוקות שפיציות'.
"היה פעם גבר אימתן ואפלול, בעין שמאלו צמח לו תבלול".
"זולֵלה שרוצה להביאנו לשפיכות דמים רבתי".
"שאל את נפשך להירדם, תוך תקווה שזה יתלהדֵ"ם".
"ואז כולם ראו לו את הלַבנוּנית".
"בינינו מתפתחות לַחשוּשיות".
"זרעי קיץ נישאים ברוח, מעירים זיכרונות, מעוררים עֶרגונות".
"מזמין שְתַגְלָנִיות להרצות בוועידות למין!"
ויש גם צירופי לשון חד-פעמיים:
"אני נכנס לאט עם הרבה טֶקֶס בישבן".
"אני שואל: 'היי, מה העניָינַיִים?'", ביטוי שנכנס לשפה.
"אך השכונה הגישה את ליבה עם המשקה והכריכים בשעות הטֶרֶם".
אריאל אהב לשחק בדקדוק העברי, באמצעות נטיות לא מקובלות. 'בְטָנים ותַחַתים בקבינט' מלעיג באמצעות הריבוי על גדולי האומה שאינם אלא חיבור של כרס וישבן. ה' המגמה חוברת למילים שלא הכירו אותה: צהריימה, נחיריימה וסוויסאיירה. וגם הסיומות המודבקות: שלומעלייכמיסטים ונס ציונאים.
"אוֹמְרִים שֶׁכְּבָר דֵּי צָפוּף עַל הָרַפְסוֹדָה, הַמִּתְפּוֹרֶרֶת-הִתְפּוֹרֵר!"
גימלאים, שלומעלייכמיסטים, בוגרשוביסטים, בן-יהודאים גאים, ואפילו נס ציונאים.
"בְטָנים במסדרון, תַחַתים בקבינט".
"רץ בחזרה סוויסאֵירָה להספיק את טרמינל".
"שמש בוקר באה צהריימָה, בא הימה צבע דבש טהור, לילה בגניבה בא – הנחיריימָה".
"שוב נרדמת לי על פואֶנְטָתִי, שיצאה כמו פסיק אחרי האפס".
התנ"ך סיפק למאיר אריאל חומרים שעברו עיבוד, חיבור חומרים ממקומות שונים.
"מהו בוץ? עפר ספוג רטיבות. כך גם הבן-אדם: עפר הארץ, שנאמר, כי עפר אתה, ומעפר לוקחת". בראשית, סיפור גן העדן.
"רודף צדק ג'ימי ודין רודף שלום, נפגשים להם בבאר האדום". המקורות: "שמעו אלי רודפי צדק", ישעיהו. "בקש שלום ורדפהו", תהילים. התוצאה אירונית.
"יונתי שוב בחגווי הסלע, מרטט הנץ מעל, ובסתר מדרגה לבֶלַע, נפער פי הנפתל". בעקבות שיר השירים, ויש עוד הרבה מזה ב"מדרש יונתי".
"אך אבא בשם אומרו: תעזבהו יום, יעזבך יומיים, העגלה נוסעת אין עצור". בעקבות התלמוד הירושלמי: "אמר רבי שמעון בן לקיש: במגילת חסידים מצאו כתוב, יום תעזבני – ימים אעזבך", והכוונה לתורה.
• "והנה נשארת" - פרויקט מחדשים שירים של מאיר אריאל
• "ישראליות שממלאת געגוע": אמנים זוכרים את מאיר אריאל
• תנו למילים לדבר: כוחו של מאיר אריאל
ולצד המקורות, מאה סגנונות ואחת, ותמיד בחיבורים לא צפויים.
שפת עורכי דין החוברת לשפת החלומות: "שאלתי אותו מהר, אם עוד יש מקום לשקול בדחיפות חיובית, דחיפות חיובית ביותר, את יציאתי המוקדמת לאלתר מזה החלום, והעברתי המיידית לחלום אחר".
שפת כתבים מדיניים עם קצת ביטחון וכלכלה: "הגשנו לכם בוּם על קולי בחסות המועצה לביטחון לאומי שוטף".
שפת הייטקיסטים בלשון סבילה וטכנוקרטית: "מוזרמת אלקטרוניקה, מוזרקת נתונים".
שפת חקלאים, רמזים לעברו החקלאי: "רק תעבור עליו עם הדיסקוס ההידראולי-פניאומטי הֶבי-דיוטי של שיניצקי".
שפת עולם העסקים, באירוניה לא מוסתרת: "נרשמתי בשוק ההון המאובטח כחברה שמייצרת חרא".
סלנג ישראלי בסיסי: "סחתיין עליך אולֶה בֶּבּוֹ!"
סלנג ילדי שנות החמישים: "תגיד בטח בטח צנון וָרֶתַח". 'רֶתַח' ביידיש: צנון.
שפת שיחה: "היכנסי כבר לאוטו וניסע, בואי נצא מהסרט הזה, תפסיקי לבכות, נדבר בדרך". אריאל היה בכמה משיריו ממבשרי שפת ה"תשמעו מה קרה לי אתמול" במוזיקה, הזמר-כותב מספר על עניינים טריוויאליים לכאורה שאירעו לו. הסוגה הזו נפוצה מאוד ונופלת לעיתים קרובות לתהום הבנאליות. לא אצל אריאל.
ושורה של משפטים בלתי נשכחים:
"אני לא מפחד למות, אני רק מת מפחד". משחק שיכול צירופים.
"הלומי פטישוֹני כסף סמויים, אצים-רצים מפקדי רצודים מהבהבים". משחק צלילים.
שורות השרשרת הבלתי נגמרת:
"מה הבן-אדם בסך הכול – חתיכת בוץ מתוחכמת, עפר הארץ, בלול בתכול, ספוג לחלוחית מופנמת".
"עני ורש ומרושרש, מביט בנשל הנחש".
"שלוחת ירך, פרופת ברך, זרוקת דרך".
"עכשיו כבר יותר קל הלחץ על העין השטופה, השלופה, הקלופה, הצלופה, הדלופה, הפרופה, הטרופה, השרופה, הצרופה הגלופה".
ובנימה אישית, המשפט שנאחז בכבשון הנשמה הפרטית שלי:
"שיר כאב עובר ושב, איזה מזל – אני שר עכשיו; כאב כל פעם חוזר, אז אני שר עכשיו – אולי זה עוזר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו