מסעות האהבה של מאיר אריאל

האהבה היא הנושא המוביל בעולם המוזיקה, הישראלית והעולמית. כולם כותבים על אהבה, ואנחנו שרים על זה יחד איתם. גם מאיר אריאל שר שירי אהבה רבים. הם נכתבו בסוגות שונות, ובעיקר עסקו באהבה מצדדים שונים שלה. על המגוון הזה אפשר לומר דבר אחד, המשותף לכתיבתו בכלל: אין בו שמץ של קלישאה. כאשר זו שירה בשפה ספרותית יותר, היא אינה נמלצת. כאשר זו כתיבה בשפה דיבורית, היא אינה סיפור סתמי בנוסח "אתמול התנשקנו, בבוקר היא כבר לא הייתה". אז אפשר לצאת למסע האהבה האריאלית.

לרגל הפרויקט "והנה נשארת" המוקדש לשירי מאיר אריאל, בדקנו גם את המסע של מאיר אריאל אל האהבה, שמתחיל באהבה הרומנטית, האשה האהובה שהיא כליל המעלות. "לא יכול להוריד ממך את העיניים, מעינייך הנראות כתגליות. לא יכול להוריד ממך את העיניים, משפתייך המפיקות מרגליות. יפתי, יפתי, יפתי".

"סוף שבוע בכפר, את היית נהדרת. בשמלה פרחונית ופרפר היית מתבדרת".

"דבש ניגר מריח הדרים, ויין מריח סמדרים. מותר, מותר עכשיו, עכשיו, עכשיו מותר, מותר, מותר עכשיו להתאהב".

 האהבה הולכת יד ביד עם הידיעה שהיא בת חלוף, שהרגע הזה לא ישוב. "עוד שבוע עבר. איפה את מסתתרת? שמוט כתף על הבאר, משתכר למזכרת. ושדות רחוקים לא נותנים לי לישון! רק לוגם ולוגם שעורה ושיפון כל הלילה".

"אני שותק. שפתיים היא נושכת. אני שותק וכה כבדות ידי. פתאום היא מסתובבת והולכת, ורק אני שותק עוד שם. נו, די".

אריאל תמיד רומז למעשה המיני. הוא חלק מן האהבה, אבל רק גילוי אחד שלה. "לא היה לה חזה ולי לא עמד, רק מילמולים באנגלית: נֶבֶר מַיְנְד, נֶבֶר מַיְנְד. לא היה לה איכפת, אולי הייתי נחמד, רק שימשנו מודלים לשיר אחד".

כוח האהבה אצל אריאל הוא במקום שרוב הכותבים בורחים ממנו. האהבה היא סבל, כאב, מאבק כוחות בין הגבר והאשה, ולא לחינם אומרת השולמית בשיר השירים "חולת אהבה אני". האהבה היא מחלה. "זה מתחיל בעינייך ויורד ללשונך, ועולה בצחוקך וחוזר לעינייך, מכריז: לא תתפוס אותי, לא תתפוס אותי". 

"ברנרד אוהב את לואיז, לואיז אוהבת את ברנרד. אם ברנרד מתרכך אל לואיז היא בורחת אל האכזר, וכשהוא מתקשח אליה היא תמרוד בו באיזה דבר. הנה ימים באים, אומר ברנרד, ובאה קשיותי ברכותך, ורכותי לקשיותך תאנח". 

"אהובתי היא כמו ארץ מדבר, דוקרת כצור, צורבת כעקרב, חודרת לעצם כרוח קדים קרה, אפילו שרוצה אותי כבר מייבשת אותי, לראות אם אשאר. דווקא אז אני אוהב אותה יותר".

"זהו שיר פצועי אהבתנו, אהבות שהיו לנו פה ושם עד שהתרצתה לנו אהבתנו, ויותר לא הצטרכנו אותם, וגם אנחנו קצת מדוקרים נותרנו בשדה קטל אהבתנו".

וגם אותה שורה שנויה במחלוקת, שזכתה לפרשנויות לרוב. "וגם היתה לי בחורה, קצת פראית, קצת לא ברורה, אך לא הגיע לה שאשתגע. אז במכונית שכורה הרסתי לה את הצורה, ועכשיו אני מתגעגע".

• חידושים למאיר אריאל: פרויקט מרגש לזכרו

• תנו למילים לדבר: כוחו של מאיר אריאל

• "ישראליות שממלאת געגוע": אמנים זוכרים את מאיר אריאל

וכל אלה מובילים לשיר הנפלא על האיש הלא רגוע, האיש המשוגע. האהבה כמרפא לנפש החולה. "עד שהאחות התורנית באשמורת הבוקר ריחמה עלי ונרגעתי. הכניסיני אחותי כלה. שעשועים - אני לפנייך. געגועים - אני אלייך. תעתועים - אני עדייך".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו