"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אימו של המחבל תקבל תושבות ארעית

הבן ביצע פיגוע בעיר העתיקה - והאם תזכה במעמד של תושבות • השופט: "היא לא אחראית למעשי בנה" • בנוסף, המדינה תישא בהוצאות המשפט

,עודכן
צילום: אורן בן חקון - ארכיון // ביהמ"ש המחוזי בי-ם. הסכים לשדרג את מעמד האישה לארעי

בית המשפט המחוזי בירושלים העניק מעמד של תושבות ארעית בישראל לאימו של מחבל שביצע פיגוע טרור בעיר העתיקה לפני חמש שנים. השופט עודד שחם הסביר כי מניעת התושבות מהאם, תושבת מזרח ירושלים, בשל מעשי בנה היא "פגיעה בזכות היסוד לכבוד".

ההחלטה ניתנה בשבוע שעבר בבית המשפט המחוזי בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים. בפיגוע המדובר, שהתרחש בשער האריות, נפצע שוטר באורח קל. לאחר האירוע, שר הפנים סירב לתת לאם מעמד של תושבות בטענה שלא ניתן להפריד בין מעשהו של הבן לבין "סביבת משפחתו, בה גדל וחונך, סביבה שתרמה לעיצוב אישיותו".

גם בקרב גורמי הביטחון טענו כי יש להרתיע את מבצעי הפיגועים ומשפחותיהם על ידי אי מתן תושבים במקרה שיוציאו פיגוע טרור לפועל.

אלא שלתמונה נכנס "המוקד להגנת הפרט", שייצג את האם מול בית המשפט וטען כי החלטת השר אינה הוגנת משום שניתנה ממניעים פסולים ומשיקולים זרים. בין היתר, ב"מוקד להגנת הפרט" התבססו על הכרעות שיפוטיות שהתקבלו בהליכים קודמים בעניינה של מרשתם, בין השנים 2019-2015.

עוד בנושא:

• העליון ידון בשלילת אזרחותם של מחבלים

• דרעי ביטל תושבות של בני משפחת המחבל

• בוטל מעמד הקבע של שני מחבלים

תוך התבססות על פסק דין תקדימי של בית הדין לעררים, שעליו ערערה המדינה, קבע בית המשפט לעניינים מנהליים כי אין לשר הפנים סמכות מתוקף חוק האזרחות לגרש ממזרח ירושלים את מי שחי במקום באופן חוקי, משיקולים של הרתעה, ענישה או "אחריות הורית". האם אמנם זכתה לקבל היתרי שהייה, אך מעמדה לא שודרג.

בפסק דינו, בית המשפט לעניינים מנהליים קיבל את עמדת המוקד לשדרג את מעמד האישה לארעי, והסתמך על קביעות של שתי הערכאות בסוגיה הקודמת.

בפסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים, במסגרתו שודרג מעמדה של האישה לתושבות ארעית, נקבע כי אף אם הודעתו הכללית של השר מ-2016 הייתה הנחיה מנהלית הרי שגם אז ניתן לסטות ממנה על יסוד הצדקה עניינית וסבירה.

"משעה שנמסרה הודעת שר הפנים הנזכרת לעיל לבית המשפט הגבוה לצדק, ואף פורסמה ברבים, יש בה כדי להצמיח ציפייה בעלת משקל כי השר ינהג על פיה, בהיעדר טעמים כבדי משקל לסטות ממנה", צוין בהחלטה.

בית המשפט הבהיר כי "הודעת השר לא באה בחלל הריק", אלא בעקבות קריאות מצד בג"ץ "להסדיר את מעמדם של מי ששדרוג מעמדם הוקפא בשל הוראות חוק הוראת השעה".

לדברי השופט שחם, החלטת השר מהווה פגיעה בשוויון גם "לנוכח אי השוויון שנוצר בין מעמדה של העותרת לבין מעמדם של שאר בני משפחתה, כולם תושבי קבע".

בנוסף, בית המשפט קבע כי החלטת השר במקרה זה היא בבחינת פגיעה בזכות היסוד לכבוד, משום שהיה טמון בה "יסוד עונשי בגין מעשים שהאישה לא עשתה ואינה אחראית להם".

בארגון בצלמו התייחסו לפסיקה: "שוב ושוב, שופטי ישראל דואגים לכבוד המחבלים ובני משפחותיהם. אנחנו קוראים לשופטי ישראל לדאוג לחיי האדם של אזרחי ישראל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר