"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"ביהמ"ש לא יכול להחליף את הציבור"

כחודש לאחר שדחו פה אחד את העתירות נגד נתניהו, מובאים נימוקיהם המלאים של שופטי העליון • מזוז: "נאשם בפלילים שמקים ממשלה - קושי ציבורי-מוסרי"

,עודכן
צילום: אורן בן חקון // שופטי ביהמ"ש העליון בדיון על עתירות נתניהו // צילום: אורן בן חקון

שבועות אחדים לאחר מתן פסק הדין של בג"ץ על דחיית העתירות שנוגעות להרכבת הממשלה ה-35 על ידי בנימין נתניהו, שנמצא תחת שלושה כתבי אישום, וההסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד לכחול לבן - התפרסמו הערב (רביעי) נימוקיהם של שופטי העליון להחלטה.

פסק הדין, שניתן ב-6 במאי 2020, הביא את עיקר הנימוקים על ידי נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. היום יצא פסק הדין המשלים שבו פירטו יתר חברי ההרכב את הטעמים להחלטתם לדחות פה אחד את העתירות.

בהודעה שנמסרה מטעם בית המשפט, לצד דברי השופטים, צוין כי הנשיאה חיות "מצטרפת להערות של חלק מחברי ההרכב בדבר הצורך להסדיר לעתיד לבוא בחקיקה מתאימה את הסוגיה הנוגעת להטלת מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת הנאשם בעבירות חמורות שיש עמן קלון. זאת, על מנת ליתן ביטוי ועיגון משפטי להיבטים הציבוריים והערכיים שמעלה סוגיה זו".

המשנה לנשיאה השופט חנן מלצר התייחס לסמכותו של נשיא המדינה סביב הטלת הרכבת הממשלה ולדבריו "במסגרת הטלת מלאכת הרכבת הממשלה על פי סעיף 10 לחוק היסוד, שיקול הדעת המוקנה לנשיא המדינה הוא מצומצם מאוד ומוגבל לנסיבות מסוימות".

עוד טען השופט מלצר כי "באין מקור הסמכה מפורש לפסילה, התרופה המשפטית למצב שנוצר הוא בתיקון חוקי היסוד לעתיד ולא בדרך הצאת צו כפה בג"ץ".

לדבריו, "אין לחייב מועמד לראשות הממשלה לסרב לתפקיד בשל אישום פלילי שכן הוא יכול להיאבק על חפותו. חברי הכנסת הם יחידה עצמאית ואין להתערב בחופש פעולתם הפרלמנטר".

עוד בנושא:

• בג"ץ פסק פה אחד: נתניהו כשיר להרכיב את הממשלה, ההסכם הקואליציוני תקף

• שופטי בג"ץ השאירו לעצמם פתח להמשיך ולהתערב בהסכם הקואליציוני

• הדיון בעתירות נגד הרכב הממשלה חשף את שיכרון הכוח של שופטי העליון

השופט מני מזוז ציין כי "המציאות שבה נאשם בפלילים בעבירות חמורות מתחום טוהר המידות מקים ממשלה ועומד בראשה, מעוררת קושי ציבורי-מוסרי שקשה להפריז בעוצמתו. מציאות כזו משקפת משבר חברתי וכשל מוסרי של החברה ושל המערכת הפוליטית בישראל".

עם זאת, מזוז ציין כי "בית המשפט אינו יכול להחליף את תפקיד הציבור והמערכת הפוליטית אל מול מציאות כזו".

השופט דוד מינץ: "המחוקק-המכונן בחר שלא לקבוע כל הגבלה על האפשרות להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת הנאשם בפלילים".

השופט ג'ורג' קרא הוסיף כי "אין זה ראוי מבחינה ציבורית שחבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום בעבירות חמורות על טוהר המידות יקבל לידיו את המנדט להרכיב ממשלה ולכהן כראש ממשלה. עם זאת, משההכרעה הובאה לפתחו של בית המשפט, היא הוכרעה משפטית וכל אשר נקבע הוא, שאין מניעה משפטית, כי הרכבת הממשלה תוטל על חבר הכנסת נתניהו".

קרא הדגיש כי דחייתה של העתירה, לא בהכרח אומרת שמדובר ב"הטבעת חותמת כשרות במישור הציבורי".

לדברי השופט יצחק עמית, "בשעה שבה יותר מ-60 חברי כנסת מרימים את ידם בתמיכה ובמתן אמון בממשלה שהורכבה זה עתה, היא המועד הקובע שבו חברי הכנסת מבטאים את רצון רוב הבוחרים... התערבות בית המשפט בנקודת זמן זו ובהליך דמוקרטי זה, כמוה כהתנגשות חזיתית עם רצון הבוחר, כפי שבא לידי ביטוי בהצבעת נציגיו בכנסת. התערבות מעין זו מנוגדת לריסון שבית המשפט נוקט בהתערבות בהחלטות הכנסת. התערבות מעין זו משמעה, הלכה למעשה, הדחה על ידי בית המשפט של מי שזכה להיבחר כראש ממשלה על פי רוב קולות חברי הכנסת. חלום בלהות חוקתי שעלול לקלוע את בית המשפט לעין הסערה הפוליטית".

בליכוד מסרו: "אזרחי ישראל בחרו בראש הממשלה נתניהו ברוב עצום, כשהליכוד קיבלה את מספר הקולות הגדול ביותר שקיבלה מפלגה בתולדות המדינה. זה היה ניצחון ענק למנהיג הימין והבעת אמון חד משמעית בו. בדמוקרטיה האזרחים מצביעים בקלפי ובוחרים את ראש הממשלה. מי שרוצה להחליף את ראש הממשלה יכול בוודאי להתמודד בבחירות ולתת לאזרחים להחליט בעצמם".

בתנועה לאיכות השלטון מסרו: "בית המשפט קיבל את עמדת התנועה כי מבחינה ערכית אין זה רצוי ואין זה ראוי כי ראש ממשלה יכהן תחת אישומים פליליים. אנו מאמצים את דבריו של בית המשפט, ובעוד שאנו מרכינים ראשנו אל מול פסק הדין, אנו נאחזים בתקווה שהביעו השופטים כי החקיקה אכן תתוקן".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר