"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תקדימי העבר מצביעים: בג"ץ לא מתערב בהסכמים פוליטיים

למרות העתירות שהוגשו נגד ההסכם בין הליכוד לכחול לבן, נראה כי משבר הקורונה והאיום בבחירות רביעיות לא ייעלמו מעיני השופטים • פרשנות

,עודכן
בית המשפט העליון \ צילום: אורן בן חקון

ההסכם הקואליציוני בין גנץ לנתניהו אמנם אושר במליאת הכנסת בקריאה טרומית, אך עתירות נגדו כבר הוגשו. כעת השאלה הגדולה היא: האם בג"ץ יתערב?

עיון בנוסח ההסכם מלמד באופן ברור כי הצדדים שאפו להתגבר על התקדימים של בג"ץ בהקשרים דומים, כולל ביחס לאכיפת הסכמים פוליטיים בשלטון המקומי. פרשות ז'רז'בסקי (1990), שליט (1990), ולנר (1994) סיעת המפד"ל (2005), ועמותת "בצדק" (2005), קידמו את הנוסחה שבית המשפט נוהג איפוק רב ולא מתערב בהסכמים פוליטיים. יתרה מכך, בית המשפט גם לא מתערב במקרה של הפרת ההסכם. ההתעקשות של הצדדים על עיגון ההסכמות בחקיקה היתה אפוא מובנת: מה הטעם בהסכם פוליטי, אם ידוע מתקדימי בג"ץ שלא ניתן לאכוף אותו.

וכך קובע בג"ץ בפסק דין ולנר (1994): "כפי שמפלגה רשאית להתנגד לחקיקת מגילת זכויות האדם, היא גם רשאית להטיף לפיחות בערכם של מגילת זכויות או של חוק יסוד, ולשאוף לביטול חוקי היסוד, ולהתקשר עם מפלגה אחרת לקידום ענייניה. ניתן שלא להסכים לכך. לא בית המשפט הוא שצריך לחרוץ את הדין בכגון דא. בדמוקרטיה יש תהליכים אחרים שבהם מובעת הדעה על אופיה, מהותה ומטרתה של פעולה פוליטית".

כמה עיקרים יעמדו בפני בג"ץ. האם התיקון ב"חוק יסוד: הממשלה" בדבר שני ראשי ממשלה במצב של ממשלת רוטציה הוא חוקי, האם ההחלטה על מינויים של בכירי ממשל היא חוקית, והאם מינויים של חברי הוועדה למינוי שופטים הוא חוקי. בעוד התיקון של רוטציה של ראשי הממשלה מסדיר את החילופים בלבד, בלא שתתלווה לכך התחייבות לצעדים אופרטיביים הפוגעים בטוהר המידות וטוהר השיקול השלטוני, דווקא התיקונים האחרים, בדבר מינוי הבכירים ועבודת הוועדה למינוי שופטים, עלולים להיתפס כהקפאת מצב משפטי לעתיד או הגבלת שיקול הדעת של רשות סטטוטורית בכירה.

ברקע ניצבת העובדה כי התיקון מכשיר כהונה של מועמד לראשות ממשלה שמתנהל נגדו משפט בכתבי אישום חמורים. בג"ץ ניסה לברוח מהכרעה. תקדימיו בפרשת השרים דרעי ופנחסי ובפרשת ראשי העיר גפסו, רוכברגר ולחיאני מלמדים כי בג"ץ עשוי להמשיך את הכיוון ולהנחות דווקא את הכנסת להביע עמדתה באופן ספציפי. אין ספק כי משבר הקורונה והטיפול הנדרש כדי להשתקם חברתית וכלכלית, לצד איום ההליכה לבחירות רביעיות, לא ייעלמו מעיני בג"ץ. בג"ץ עשוי אפוא לחפש נתיב משפטי להכשיר גם ההסכם הקואליציוני.

פרופ' אסף מידני הוא דיקן ביה"ס לממשל ולחברה במכללה האקדמית ת"א־יפו, נשיא האגודה הישראלית למדע המדינה ופרופסור אורח באוניברסיטת ניו יורק

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר