תקדימי העבר מצביעים: בג"ץ לא מתערב בהסכמים פוליטיים

ההסכם הקואליציוני בין גנץ לנתניהו אמנם אושר במליאת הכנסת בקריאה טרומית, אך עתירות נגדו כבר הוגשו. כעת השאלה הגדולה היא: האם בג"ץ יתערב?

עיון בנוסח ההסכם מלמד באופן ברור כי הצדדים שאפו להתגבר על התקדימים של בג"ץ בהקשרים דומים, כולל ביחס לאכיפת הסכמים פוליטיים בשלטון המקומי. פרשות ז'רז'בסקי (1990), שליט (1990), ולנר (1994) סיעת המפד"ל (2005), ועמותת "בצדק" (2005), קידמו את הנוסחה שבית המשפט נוהג איפוק רב ולא מתערב בהסכמים פוליטיים. יתרה מכך, בית המשפט גם לא מתערב במקרה של הפרת ההסכם. ההתעקשות של הצדדים על עיגון ההסכמות בחקיקה היתה אפוא מובנת: מה הטעם בהסכם פוליטי, אם ידוע מתקדימי בג"ץ שלא ניתן לאכוף אותו.

וכך קובע בג"ץ בפסק דין ולנר (1994): "כפי שמפלגה רשאית להתנגד לחקיקת מגילת זכויות האדם, היא גם רשאית להטיף לפיחות בערכם של מגילת זכויות או של חוק יסוד, ולשאוף לביטול חוקי היסוד, ולהתקשר עם מפלגה אחרת לקידום ענייניה. ניתן שלא להסכים לכך. לא בית המשפט הוא שצריך לחרוץ את הדין בכגון דא. בדמוקרטיה יש תהליכים אחרים שבהם מובעת הדעה על אופיה, מהותה ומטרתה של פעולה פוליטית".

כמה עיקרים יעמדו בפני בג"ץ. האם התיקון ב"חוק יסוד: הממשלה" בדבר שני ראשי ממשלה במצב של ממשלת רוטציה הוא חוקי, האם ההחלטה על מינויים של בכירי ממשל היא חוקית, והאם מינויים של חברי הוועדה למינוי שופטים הוא חוקי. בעוד התיקון של רוטציה של ראשי הממשלה מסדיר את החילופים בלבד, בלא שתתלווה לכך התחייבות לצעדים אופרטיביים הפוגעים בטוהר המידות וטוהר השיקול השלטוני, דווקא התיקונים האחרים, בדבר מינוי הבכירים ועבודת הוועדה למינוי שופטים, עלולים להיתפס כהקפאת מצב משפטי לעתיד או הגבלת שיקול הדעת של רשות סטטוטורית בכירה.

ברקע ניצבת העובדה כי התיקון מכשיר כהונה של מועמד לראשות ממשלה שמתנהל נגדו משפט בכתבי אישום חמורים. בג"ץ ניסה לברוח מהכרעה. תקדימיו בפרשת השרים דרעי ופנחסי ובפרשת ראשי העיר גפסו, רוכברגר ולחיאני מלמדים כי בג"ץ עשוי להמשיך את הכיוון ולהנחות דווקא את הכנסת להביע עמדתה באופן ספציפי. אין ספק כי משבר הקורונה והטיפול הנדרש כדי להשתקם חברתית וכלכלית, לצד איום ההליכה לבחירות רביעיות, לא ייעלמו מעיני בג"ץ. בג"ץ עשוי אפוא לחפש נתיב משפטי להכשיר גם ההסכם הקואליציוני.

פרופ' אסף מידני הוא דיקן ביה"ס לממשל ולחברה במכללה האקדמית ת"א־יפו, נשיא האגודה הישראלית למדע המדינה ופרופסור אורח באוניברסיטת ניו יורק