שיקולים פוליטיים בפרקליטות? גם בפרקליטות מאשרים

הייתכן שבפרקליטות שוקלים לא רק שיקולים מקצועיים אלא גם שיקולים פוליטיים? השבוע השיבו על כך דווקא "בכירים בפרקליטות" תשובה חיובית.

המאבק הציבורי על הסדרת פיקוח חיצוני אפקטיבי על הפרקליטות ידע עליות ומורדות. השיא היה בשנות פעולתה הספורות של השופטת בדימוס הילה גרסטל כ"נציבת הביקורת על מייצגי המדינה בערכאות", שהניבה חמישה דו"חות ביקורת מערכתית מצוינים, עם המלצות מעשיות לשיפור. אלא שהפרקליטות הצליחה לגייס כוח פוליטי שהביא לחקיקה שבה ניטל מגוף הביקורת עיקר כוחו.

זכורני כנס שנערך ב־2009 בבית לשכת עורכי הדין, עוד לפני הקמת נציבות הביקורת, תחת הכותרת "מי ישמור על השומרים? היוזמה להקמת גוף ביקורת שיפקח על הפרקליטות", שבו הח"מ והשופט בדימוס בועז אוקון, ניסינו לשכנע בנחיצות הביקורת. מולנו הופיע פרקליט המדינה אז משה לדור.

הצעתי, ועודני מציע, שמונה תחומים שבהם נחוצה מאוד ביקורת: 1. פיקוח על ההחלטה הגורלית להעמיד לדין, העלולה להרוס את חיי הנאשם אפילו אם יזוכה; 2. פיקוח על תעשיית עסקות הטיעון, שרוב מכריע של ההרשעות מושגות במסגרתה, ללא בירור האשמה וללא הוכחה שנעברה עבירה; 3. פיקוח על גילוי חומר החקירה על ידי הפרקליטות לסנגור, שכן ללא גילוי מלא לא תיתכן הגנה ראויה; 4. פיקוח על הקשר שבין הפרקליטות לבין המשטרה, לרבות פיקוח אפקטיבי על החוקרים, שלילת סמכות המשטרה להעמיד לדין וניתוק המעבדות הפורנזיות מהמשטרה; 5. פיקוח על ההדלפות לתקשורת, במהלך החקירה והמשפט, שנועדו ללחוץ על נאשמים להודות; 6. פיקוח על ההכשרה שמקבלים התובעים, בשאיפה ליצור אתוס של סיוע לשופטים בחשיפת האמת ולא של הרשעה בכל מחיר; 7. פיקוח על הסחבת בניהול התיקים הפליליים; 8. פיקוח על בקשות המעצר המרובות מדי. ככלל, יש לחייב את הפרקליטות לגבש ולפרסם מדיניות באשר לסוגי ההחלטות החשובות המתקבלות בה (כגון באשר להעמדה לדין, באשר לעסקות הטיעון, באשר לבקשות המעצר וכו'), ועל מדיניות זו יש לקיים פיקוח חיצוני אפקטיבי.

אלא שפרקליט המדינה לדור אז ושי ניצן שנכנס לנעליו לא ששו לקבל ביקורת. זכורני שבכנס הנ"ל טען לדור שמכיוון שבפרקליטות עובדים כ־800 פרקליטים מקצועיים, העושים לילות כימים בשמירה על האינטרסים הציבוריים מבלי לשקול שיקולים זרים לרבות שיקולים פוליטיים, אין כל צורך בהקמת גוף ביקורת. טיעון זה נשמע שוב ושוב לאורך השנים, עד השבוע האחרון.

לפי הדיווחים בתקשורת, פרקליטים בכירים מתחו ביקורת על החלטת דן אלדד לקבל את תפקיד מ"מ פרקליט המדינה, בניגוד לדעת היועמ"ש מנדלבליט. "בכירים בפרקליטות" צוטטו כמי שאמרו על אלדד: "סוס טרויאני שנכנס למערכת התביעה" (אך הרי היה שם עשרות שנים...); "הפכנו לטורקיה, עבד נרצע"; "שר המשפטים ממנה מ"מ פרקליט מדינה ושבוע אחרי מספק את הסחורה", בהתייחסם להחלטת אלדד לפתוח בחקירה בפרשת "המימד החמישי". 

ראשית, מי שהמליץ בחודשים האחרונים שוב ושוב על פתיחה בחקירה הוא הפרקליט שלמה למברגר, הזכור לטוב מהמלצתו של מנדלבליט עליו ורק עליו. האין הוא מ"הטובים"? שנית והמעניין מכל: דווקא בכירים בפרקליטות מאשימים את אלדד בשקילת שיקולים פוליטיים? אם הם חלילה צודקים ובפרקליטות שוקלים גם שיקולים פוליטיים, מניין לנו שההחלטות לעכב שוב ושוב את החקירה בפרשת "המימד החמישי" (שעל פניה נראית חמורה ביותר) לא היו פוליטיות? ומניין לנו שההחלטות להקדיש בשנים האחרונות משאבים עצומים לחקירות ראש הממשלה, תוך הפעלת לחץ מאסיבי על עדי המדינה ושימוש בשיטות חקירה פסולות, אינן פרי שיקולים פוליטיים? אכן, עד כה כתבתי ביקורת על כך שבמשטרה ובפרקליטות הפגינו להיטות יתר בחקירות אלה. דווקא ה"בכירים בפרקליטות" יוצרים חשש שמא בפרקליטות שקלו גם שיקולים פוליטיים.

פרופ' סנג'רו מלמד במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ובמכללה האקדמית ספיר, מייסד האתר "ביקורת מערכת המשפט הפלילי"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו