"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

העליון צריך להקפיד גם על מראית עין של צדק

בית המשפט העליון נמצא, תחת מתקפה פוליטית ציבורית קשה כשאת חלקה של המתקפה על התנהלות בית המשפט והתערבותו בניהול המדינה הוא הרוויח ביושר

,עודכן
בית המשפט העליון: "יש להתנהל בזהירות ובאיפוק" // צילום: אורן בן חקון

הרוחות בפרקליטות המדינה ובמערכת המשפט סערו בעקבות מינויה של עו"ד אורלי בן ארי־גינזברג על ידי שר המשפטים אמיר אוחנה, לממלאת המקום הזמנית לפרקליט המדינה.

צפיתי, בחצי אוזן, במהדורת החדשות, ששודרה שלשום בערוץ 13 ועסקה מטבע הדברים גם בנושא זה. עם פתיחת המהדורה, ממש בכותרת הראשונה, שודר בקשר למינויה של עו"ד בן ארי־גינזבורג כי "גורם בכיר בבית המשפט העליון מעריך: המינוי ייפסל בבג"ץ". אודה, לא האמנתי למשמע אוזניי. המחשבה שגורם בכיר בבית משפט העליון משוחח עם כתב על עתירה שצפויה להיות מוגשת לבית המשפט העליון, שבו אותו גורם בכיר מכהן - וכבר מביע דעתו על התוצאות של הדיון לפני שהעתירה והתגובה לעתירה הוגשו לבית המשפט, כשהדברים משודרים לכל עם ישראל - הוא ליקוי מאורות של ממש.

רק בהמשך הערב, לאחר שהתרבו התגובות והתהיות סביב דיווחו, טען פתאום הכתב אביעד גליקמן בטוויטר כי הכוונה היתה לדברים שנאמרו לו מפי שופט עליון בדימוס, ולא שופט מכהן.

בית המשפט העליון נמצא, בעת הזאת, תחת מתקפה פוליטית ציבורית קשה. את חלקה של המתקפה על התנהלות בית המשפט והתערבותו בניהול ענייני המדינה הוא הרוויח ביושר. הח"מ נמנה עם אלו שמעריכים כי בבית המשפט העליון נעשה בעת הזאת מהלך של הפנמה מסוימת של מגבלות הכוח ושל היקף ההתערבות שבמסגרתה הוא אמור לפעול. בסופו של יום - מדובר במוסד מפואר שאנשיו, ככלל, משקיעים ימים ולילות למען ביצור שלטון החוק במדינה. אוי לנו אם נשפוך את התינוק עם המים.

דווקא על רקע זה, הדעת נותנת כי על בית המשפט העליון להתנהל בזהירות, באיפוק ובהקפדה קיצונית על מראית פני הדברים. לפני שבועות אחדים למדנו שפרקליט המדינה היוצא, שי ניצן, פנה בין היתר לשופטי בתי המשפט העליון, יוצאי פרקליטות המדינה, בבקשה ליטול חלק בהגנה התקשורתית על פרקליטות המדינה. טוב כמובן עשתה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, שהזדרזה לנזוף בניצן על פנייתו לשופטים מכהנים בניסיון לערבם בעניינים המפלגים את הציבוריות הישראלית. והנה, לא התייבש הדיו מעל התנהלות זו, ואנו למדים כי גורם בכיר בבית המשפט העליון - עוד לפני שהוגשה עתירה ולפני כל דיון - כבר מביע דעתו על תוצאות של דיון משפטי עתידי בעניין שיקר לליבה של הפרקליטות. לומר לכתב משפטי, מראש, מה תהיה התוצאה של פסק דין, בנושא המסעיר את הציבוריות הישראלית, ושידור הדברים מראש לכלל הציבור, עוד לפני שאפילו הוגשה עתירה הנם חציית קו אדום, שיא חדש ועגום ופגיעה אנושה במראית פני הצדק.

בית משפט המבקש לזכות באמון הציבור ולשמש מגדלור של ערכי צדק צריך להקרין בהתנהלותו תחושה של חוסר משוא פנים ואובייקטיביות גמורה, לפני הדיון, במהלכו ובסיומו. יש אפוא לחקור ולברר מיוזמת בית המשפט, מיהו הגורם הבכיר בבית המשפט העליון, שחיווה דעתו על העתירה עוד לפני שהוגשה, ולנקוט כלפיו בצעדים הדרושים שיעבירו מסר חד וברור לציבור. ובמקביל על ראשי מערכת המשפט להביע דעה ברורה והנחיה ברורה, כדי לסרס התנהגות כגון דא או דומה לה בעתיד.

עו"ד פנחס מרינסקי היה חבר בוועדה לבחירת שופטים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר