"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הריבית על החוב הממשלתי: 27.5 מיליארד שקלים

הממשלה הקצתה 134 מיליארד שקלים להחזרי חובות • החזרי הריבית שווים להוצאות הממשלה בחודש • מתחילת השנה ביצעה הממשלה פירעון קרן וריבית למוסד לביטוח לאומי בסך 19 מיליארד שקלים

,עודכן
צילום אילוסטרציה: דודו גרינשפן // צילום אילוסטרציה: דודו גרינשפן

הגירעון ועונשו. בשלהגירעון התופחבתקציב 2019, תשלומי הריבית על החוב הממשלתי זינקו מתחילת השנה והסתכמו ב־27.5 מיליארד שקלים. לפי נתונים שפרסם החשב הכללי, רוני חזקיהו, בחודש נובמבר לבדו נוספו עוד 1.7 מיליארד שקלים לתשלומי הריבית על החוב הממשלתי.

תשלומי הריבית על החוב הממשלתי גבוהים יותר מכל הוצאות הממשלה בחודש זה, שהסתכמו ב־26.4 מיליארד שקלים. תשלומי הריבית השנתיים גם גבוהים מסך הכנסות המדינה ממסים בחודש נובמבר, שהסתכמו, בנטרול סכומים שאינם קשורים לחישוב השוטף, ב־26 מיליארד שקלים. כלומר, הכנסות ממסים בחודש אחד השנה שירתו את תשלומי הריבית על החוב הממשלתי השנתי, שגדל שחרג בכל תכנון.

נוסף על כך, מתחילת השנה ביצעה הממשלה פירעון קרן וריבית למוסד לביטוח לאומי בסך 19 מיליארד שקלים. ביחד, תשלומי הריבית על החוב הממשלתי ופירעון הקרן והריבית למוסד לביטוח לאומי הסתכמו מתחילת השנה ב־46.5 מיליארד שקלים, שהם 15% מתקציב הממשלה ברוטו. בתקציב לשנה זו תוכננה חריגה (גירעון) של 40 מיליארד שקלים, שהם 2.9% מהתקציב,

אלא שעד כה נרשמה חריגה של 51 מיליארדי שקלים - 11 מיליארד מעבר למתוכנן. לפי התכנון המקורי, הממשלה הקצתה השנה 134 מיליארד שקלים להחזר חוב - 39 מיליארד מתוכם לתשלומי ריבית והשאר להחזרי הקרן. לא מן הנמנע שהמדינה תשלם בגין עודף החריגה ריבית גבוהה יותר. גובה תשלומי הריבית כעת מורה על סיכון גדול, שכן אם וכאשר סביבת הריבית תשתנה ותחזור למסלול ריאלי, הגירעון הזה יעיב מאוד על הכלכלה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר