הוקפא מתן הפרס למוצאי גופת חלבי

נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות, הוציאה צו עיכוב ביצוע על פסק הדין בו הוחלט כי על משרד הביטחון להעביר את הפרס שהובטח למשפחת קוזלי על מציאת חלקי גופתו של הנעדר מג'די חלבי. הנשיאה חיות כתבה בהחלטתה כי עד להכרעה בבקשה לקיום דיון נוסף בנושא, יתעכב ביצוע פסק הדין שניתן בנושא בתחילת יוני. כזכור, משרד הביטחון הבטיח פרס בסך 10 מיליון דולרים למי שיביא מידע חדש על גורלו של חלבי.

 

עמותת "לחופש נולד" פרסמה פרס ה"מובטח על ידי ממשלת ישראל" בעקבות היעדרותו של החייל מאז 2005. ב-2012 נמצאו עצמותיו והמערערים הודיעו על כך למשטרה, ודרשו את הפרס ממשרד הביטחון. בית המשפט המחוזי קבע כי המערערים אינם זכאים לפרס, שכן מצאו את העצמות במקרה ולא ידעו בוודאות שמדובר בעצמותיו של חלבי.

 

בערעור שהוגש קבע בית המשפט העליון כי הפרס הובטח תמורת מסירת המידע, ולא נשללה הזכאות ממי שהשיג את המידע מבלי שיצא לחפש אחריו במכוון. כן נקבע שהמערערים לא היו חייבים לדעת בוודאות בעת מסירת המידע שמדובר בגופת המנוח מג'די חלבי, אלא די בכך שחשבו כי יש אפשרות שמדובר בגופתו ומסרו את המידע למשטרה מתוך תקווה לזכות בפרס.

 

הוריו של מג'די חלבי עם תמונת בנם // צילום: מלאני פנטון

 

עוד נפסק, שהמדינה לא חזרה בה מהצעת הפרס קודם למציאת הגופה, וההצעה לא פקעה גם מסיבות אחרות. עמותת "לחופש נולד" הפסיקה אמנם את פעילותה כמה חודשים לפני מציאת העצמות, אך ההצעה הייתה מטעם המדינה ומומנה מכיסה, והמדינה לא פרסמה כל הודעה בדבר ביטול הצעת הפרס. העמותה הייתה רק שלוחה של המדינה לשם פרסום הפרס ואיסוף המידע הראשוני, ובכל מקרה דבר הפסקת פעילות העמותה לא פורסם באופן הראוי והתואם לפרסום הנרחב שבו הוצע הפרס לציבור.

 

בית המשפט דחה את טענת המדינה לפיה גם אם המערערים פעלו כראוי והיו זכאים לפרס באופן עקרוני, יש לפטור אותה מתשלום ולשחרר אותה ממחויבותה, לנוכח שיקולים תקציביים ומכיוון שהמערערים לא השקיעו משאבים בחיפוש אחר המנוח. נקבע כי המדינה קיבלה את "ידיעת הזהב" שעבורה הייתה מוכנה לשלם את דמי הפרס מבלי כל הסתייגות תקציבית – תמורה שוות ערך בעיני המדינה למידע שהתקבל. כאן סיפקו המערערים לא רק מידע, אלא מצאו את הגופה עצמה. המדינה חייבת לקיים את הבטחותיה במסגרת של הצעת פרס לציבור.

 

בדעת מיעוט סבר השופט יצחק עמית סבר כי המערערים אינם זכאים לקבל את הפרס מהמדינה, בין היתר, משום שהפרס הוצע על ידי עמותת "לחופש נולד" שהיא ישות משפטית נפרדת שפעלה בשליחות המדינה ועל כן לא נכרת בינם ובין המדינה חוזה. עוד סבר השופט עמית כי המערערים שפנו למשטרה ולא לעמותת "לחופש נולד", התנהגו באופן שאינו מלמד על כוונה לזכות בפרס או לדרוש אותו וגם מטעם זה יש קושי לקבוע כי נכרת חוזה בינם ובין המדינה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו