אחת ולתמיד: האם היהודים חכמים יותר?

חמישית מזוכי הנובל הם יהודים, וכך גם שליש מהשופטים העליונים בארצות הברית ורבים ממקימי תעשיית הקולנוע • פרק מהספר "מצעד האיוולת היהודי" בודק אם לעם הנבחר יש כוחות שלעמים אחרים אין • "כך הגיעו היהודים לזמנים החדשים מצוידים טוב יותר מאחרים להצלחה"

אלברט איינשטיין, צילום: GettyImages

לברוך שפינוזה ולעובדיה ספורנו היה קל להתרשם שלעם היהודי אין שום מהות מיוחדת; הם הרי חיו לפני נפילת חומות הגטו, וממילא לא נתקלו בפיזיקאי, כימאי, כלכלן, גנטיקאי, מוזיקאי, מחזאי, סופר, במאי, תעשיין, מנתח מוח או נשיא אוניברסיטה יהודי, שלא לדבר על ראש ממשלה, שר או אפילו ראש עיר מקרב בני עמם.

• רגע לפני הסוף: הפרק הגרוע בתולדות "משחקי הכס"

• "משחקי הכס": "הפרק הכי גדול עוד לפנינו"

• רוצים להשאר מעודכנים? בואו לאינסטגרם

מה, אם כן, היו אומרים ספורנו ושפינוזה לו שמעו, למשל, שחמישית מזוכי פרס נובל הם יהודים, כמעט פי מאה משיעור היהודים בעולם, כשם שעשירית מן הסנטורים, שליש מן השופטים העליונים ורבע מן המיליארדרים הכי כבדים בארצות הברית הם יהודים, למרות ששיעור היהודים באוכלוסייה האמריקנית קטן משני אחוזים? 

מה היו מסיקים ספורנו ושפינוזה לו נקלעו לאירופה לפני מאה שנה, ונוכחו לדעת ש-46 אחוזים מן הרופאים ומחצית מעורכי הדין בהונגריה הם יהודים, שקרוב לשליש מהמרצים באוניברסיטת וינה הם יהודים, ושבפרוסיה לשעבר למעלה מרבע מעורכי הדין, 15 אחוזים מן הרופאים והמנתחים וכעשירית מן הסופרים והעיתונאים הם יהודים? 

איך ניתן להסביר את ההצלחה המסחררת של המוני יהודים אירופים ביום שלמחרת ביטול האיסורים וההגבלות על תחומי העיסוק שלהם? איך קרה שמחורבות הגטו עלו אילי הון כמו הנרי להמן, הברון הירש ויוסף זליגמן, שנמנו עם מובילי מהפכות המימון, התחבורה והקמעונאות של העידן המודרני? איך זה שבשנות ה-20 כבר היו רוב חנויות הכלבו המפורסמות בעולם בבעלות יהודים – מבלומינגדיילס, אלכסנדרס וגימבלס בניו יורק, דרך פיילינס בבוסטון ומרקס אנד ספנסרס בלונדון ועד הרמן טייץ ונתן איזראל בברלין, שלא לדבר על ורטהיים, שבחנות הדגל שלה בלייפציגר פלאץ נעו 83 מעליות ודרגנועים מתחת גג זכוכית מפואר שהיה לנקודת ציון אורבנית בטבורה של גרמניה, עד שאירועים מאוחרים יותר הותירו אותה נטושה ומרוטשת בין מזרח למערב ברלין?


"מצעד האיוולת היהודי", כריכת הספר, הוצאת "ידיעות ספרים"

איך קרה שאת תעשיית הקולנוע העולמית הקימו סאם גולדווין, שנולד בשם שמואל געלבפיש למשפחה ורשאית מרודה; לואי מאייר, שנולד בתחום המושב בתור לזר מאיר; האחים וורנר, שנולדו בפולין בתור הירש, אהרן, שמול, ויצחק וונסקולאסר; אדולף צוקור, שהגיע להוליווד מהונגריה קודם שהקים את פארמאונט פיקצ'רס; ויליאם פוקס, שעשה את אותו מסלול קודם שנפרד מן השם וילמוש פריד והקים את חברת פוקס המאה העשרים; ואחרון חביב, הארי כהן, שנולד בניו יורק לחייט מגרמניה ולעקרת בית מתחום המושב קודם שהקים את קולומביה פיקצ'רס? 

• לאור המצב: בוטל אירוע אירוויזיון

• הראל סקעת עוזב את "הכוכב הבא"

• אירוויזיון 2019: כל העדכונים

• ארז טל משתאה: "זו מפלצת שלא הכרתי"

• ישבור שיא: חשיפה פנומנלית לאירוויזיון

היו זמנים בהם ההצטיינות היהודית המודרנית הייתה נושא שיחה מקובל בעולם המערבי, ולא רק בקרב אנטישמים. כך, למשל, כשנודע למרק טוויין על הרעיון הציוני, הוא יעץ לאימפריה העות'מאנית להתנגד לו, כי "ליהודים יש את המוח הכי ערמומי בעולם", ואם יותר להם לשבת בארץ אחת, "הגזע הזה יגלה את כוחו", והרי "לו ידעו הסוסים את כוחם - לא היינו רוכבים עוד". ומן העבר השני של ההערצה קבע בנימין ד'יזראלי, דרך אחת הדמויות ברומן קונינגסבי, שהעם היהודי "מועדף על ידי הטבע ועל ידי אלוהי הטבע", שהרי זו "עובדה פסיכולוגית, חוק טבע פשוט שתעתע במלכים מצרים ואשורים, בקיסרים רומאים ובאינקוויזיטורים רומאים".


"ערך אחד שליכד את היקום היהודי לא פחות מהאמונה בהשגחה, בבחירה ובגאולה – נותר עד היום גלוי לעין וניכר למרחקים: הלימוד" // צילום: GettyImages

אמירות מסוג זה נעלמו מאז 1945 מהשיח המנומס בחברה המערבית יחד עם ההכללות האנטי-יהודיות, כאילו התיישרו הכול עם התובנה של סארטר שביהודים אין דבר מיוחד, ודאי שלא תכונה מולדת כלשהי. 

כך, למשל, כתבת שער בשבועון טיים ב-1999, שמתחת הכותרת "הוועדה להצלת העולם" הכניסה לתמונה אחת את נגיד הבנק המרכזי האמריקני דאז אלן גרינספן עם שר האוצר רוברט רובין וסגנו לארי סאמרס, האדירה אותם כגאונים המצילים את ארצות הברית מסערה שטלטלה אותם ימים את כלכלת העולם. תוך שהוא משווה את הגאונות הכלכלית של השלושה לגאונות המדינית של הנרי קיסינג'ר תיאר השבועון רב התפוצה באהדה את הרקע הביוגרפי של השלושה ואף את היחסים האישיים ביניהם, כולל בדיחות פרטיות בין שותפי משחק-הטניס הקבועים גרינספן וסאמרס, אבל על כך שהשלושה, וגם קיסינג'ר, הם יהודים, טיים אפילו לא רמז. 

ובאותה הרוח, בדיון באולפן ה-BBC ב-2011 הפנתה המנחה זיינאב בדאווי שאלות רבות לשמונה חתני פרס נובל טריים, החל ב"היכן צצים הרעיונות הטובים ביותר שלכם?" ("במקלחת"), וכלה ב"למה אתם מתרחקים מכתיבה פופולרית?", אבל היא לא שאלה אותם איך זה שכמעט מחציתם הם יהודים (האסטרו-פיזיקאי סול פרלמוטר, נכדו של מורה ליידיש שהיגר לאמריקה ממולדובה ב-1919; הפיזיקאי אדם ריס, שאביו היגר לארצות הברית מגרמניה לאחר עליית הנאציזם; והכימאי הישראלי דן שכטמן, שסבו עלה ארצה מאוקראינה בימי העלייה השנייה). 

מבחינה עיתונאית, מקרים כמו אלו הם כמובן אנקדוטיים. אולי תחקירני ה-BBC ועורכי טיים לא היו מודעים לרקע האתני של נשואי הסיקור שלהם, אולי הם כן ידעו אבל לא ייחסו לו חשיבות, ואולי – מה שהכי מסתבר – הם דווקא היו מודעים לרקע הזה ודווקא כן ייחסו לו חשיבות, אבל חשבו שהם רואים שלט 'זהירות, מוקשים' מתנוסס מעליו. 

אנחנו, לעומתם, חייבים לצלוח את שדה המוקשים הזה, משום שההצטיינות היהודית יוצרת את הרושם שאלוהים אכן בירך את היהודים; שהוא מבטיח את מקומם בעולם; ושממילא, ובניגוד לטענת הספר הזה, אלוהים פטר את היהודים מאחריות לאסונות בהם משופעת ההיסטוריה שלהם.

ובכן, ההנחה שהיהודים נולדים מבורכים היא בראש ובראשונה מביכה, משום שהיא אחותה של הטענה האנטישמית שהיהודים נולדים מקוללים. אבל לא זה העיקר. העיקר הוא שההצטיינות היהודית איננה עניין של ביולוגיה, נס, או מיסטיקה. להפך: יש לה הסבר רציונלי ופשוט. 

ההצטיינות היהודית, בניגוד לכל ייחוד ביולוגי, איננה מוּלדת אלא נרכשת, ובמאמץ רב; לכן רוב היהודים, בדיוק כמו רוב הלא-יהודים, אינם גאונים כמו איינשטיין, עשירים כמו רוטשילד ויצירתיים כמו מרק שאגאל. לכן גם ההצטיינות היהודית איננה נס משמים, כי לא-יהודים שעשו מה שעשו יהודים כדי להצטיין – הצטיינו גם הם. וממילא אין ההצטיינות היהודית עניין למיסטיקה, במובן של סוד, משום שהגורם המרכזי שלה – ערך אחד שליכד את היקום היהודי לא פחות מהאמונה בהשגחה, בבחירה ובגאולה – נותר עד היום גלוי לעין וניכר למרחקים: הלימוד.

• ארז טל משתאה: "זו מפלצת שלא הכרתי"

• ישבור שיא: חשיפה פנומנלית לאירוויזיון

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר