"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

40 שנה למותו של "מלאך המוות מאושוויץ"

ד"ר יוזף מנגלה, שטבע למוות בברזיל ב-1979, הצליח לחמוק מהצדק • מלימודי האנתרופולוגיה ועד הניסויים המחרידים בילדים יהודים • פרופיל של מפלצת

,עודכן
יוזף מנגלה (במרכז), צילום: אי.אף.פי

ב-7 בפברואר 1979, היום (חמישי) לפני 40 שנה, במהלך חופשה נעימה בעיר חוף ברזילאית, בשעה ששחה להנאתו בברכה,יוזף מנגלה, בן 67, לקה בהתקף לב, טבע ומת. היה זה סוף בנאלי לאחת המפלצות המחרידות שיצרהגרמניה הנאצית, האיש שזכה לכינוי "מלאך המוות של אושוויץ".

במשך 34 שנים הצליח מנגלה, כמו פושעי מלחמה רבים לאורך ההיסטוריה, להתחמק מהצדק. שנים ספורות לפני מותו, בשיחה עם בנו, הודה מנגלה כי נותר נאמן לרעיונות המפלגה הנאצית וכי אינו חש אשמה על מעשיו. "מעולם לא פגעתי באיש באופן ישיר", הוא אמר לבנו.

בין פשעיו של קצין האס.אס, "שלא פגע באיש באופן ישיר", נמנים מאות ניסויים מחרידים, שכללו התעללות במושאי המחקר. מנגלה הורה לשלוח אל המוות בתאי הגזים מאות אלפי בני אדם, גברים, נשים וילדים, יהודים, צוענים ואוקראינים. כל זאת כשהוא נושא את התואר "רופא".

איך נולד רוצח עם

במידה רבה ניתן לטעון שיוזף מנגלה הוא בבואה מושלמת של הרעיונות הפילוסופיים והפוליטיים שהרכיבו את המשטר הנאצי. מנגלה סיים דוקטורט באנתרופולגיה באוניברסיטת לייפציג והחל במחקר בתחום "ההיגיינה הגזעית" באוניברסיטת פרנקפורט. הוא הצטיין במחקר שערך בתאוריות גזעניות שונות, שהיו נפוצות אז בעולם גם מחוץ לגרמניה הנאצית, וזכה לדוקטורט רפואי ולשבחיהם של מוריו.

בעוד בלימודיו ינק מנגלה מהארס הפסאודו-מדעי של תורת הגזע, מחוץ לכותלי האוניברסיטה היה מנגלה ביריון פוליטי. כמו חברים רבים בימין הקיצוני בגרמניה, מנגלה השתייך למיליציה לאומנית וגזענית במסגרתה התאמן בנשק והתכונן להפלת משטר ויאמר הדמוקרטי. בשנת 1938 הצטרף מנגלה באופן רשמי למפלגה הנאצית.

הצטיין במחקר שערך בתאוריות גזעניות. יוזף מנגלה // צילום: אי.פי

כשפרצה המלחמה בשנת 1939 כבר היה מנגלה חבר באס.אס הוא גויס בתור קצין רפואה קרבי. הוא שירת בפולין ולאחר מכן בחזית המזרחית. מנגלה היה חייל מצטיין. הוא זכה לאות גבורה לאחר שחילץ שני חיילים מטנק בוער. בשנת 1942 הוא נפצע באורח קשה במארב רוסי סמוך לרוסטוב. לאחר התאוששות ארוכה מנגלה הוצב מחדש, הפעם בזירת הפשע האיומה בהיסטוריה.

מלאך המוות מאושוויץ

מנגלה הגיע למחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ בירקנאו בשנת 1942. בניגוד לדעה הרווחת, מנגלה לא היה הרופא הראשי של קומפלקס המחנות אלא אחראי על חלק מסוים שבו שוכנו בתחילה אסירים צוענים.

במסגרת תפקידו פיקד מנגלה על הרופאים היהודים במחנה ואכף את הכללים המזוויעים. אסיר שנפצע או חלה ליותר ממספר ימים, נשלח ישירות לתאי הגזים. מנגלה גם פיקח על הסלקציות, בוחר בקפידה מי לחיים ומי למוות.

מלבד התפקידים “הרגילים” של רופא בכיר המחנה השמדה, מנגלה הקים מספר מיזמים משלו. על מנת להמשיך את המחקר האנתרופולוגי והגזעי שלו, שהתמקד בילדים בכלל ובתאומים בפרט, מנגלה הקים גן ילדים ופעוטון שם שיכן את קורבנות הניסויים.

המזון והתנאים בפעוטון וגן הילדים של מנגלה היו טובים בהרבה מאלו שם המחנה, אך הניסויים האכזריים שכללו הזרקת חומרים מסוכנים, חשיפה לתנאים קיצוניים וניתוחים פולשניים ללא הרדמה או שיכוך כאבים, גרמו למותם של רוב הילדים. למנגלה זה לא הפריע להציג את עצמו כ”דוד מנגלה” בפני הילדים ולחלק להם ממתקים.

הבריחה מהצדק

כשיוזף מנגלה הבין שימיו של הרייך הגרמני ספורים הוא נמלט ממתקן האס.אס בו שהה לאחר פירוק אושוויץ והתחזה לחייל גרמני. הוא נמלא לצ’כיה שם נפל בשבי האמריקנים.

על אף שמנגלה הזדהה בשמו האמיתי, הוא לא נעצר כפושע מלחמה, הודות לרישום לקוי של בעלות הברית ולעובדה שמנגלה מעולם לא קיבל את הקעקוע המקובל המציין את סוג הדם שלו, כפי שהיה נהוג באס.אס.

מנגלה רב התושיה שוחרר מהשבי וחזר לשטח בשליטה סובייטית על מנת להשמיד את המסמכים שיכלו לשמש ראיות נגדו. לאחר מכן הוא ניסה לחפש עבודה בגרמניה ולהשתקע אך כעבור כמה. שנים הרגיש כי הסיכויים גוברים שייתפס.

ביצע מאות ניסויים מחרידים. מחנה אושוויץ-בירקנאו // צילום: GettyImages

מנגלה נמלט לארגנטינה, כמו פושעי מלחמה נאצים אחרים. מנגלה השתמש בשם בדוי והצליח לבנות לעצמו חיים חדשים בארגנטינה, הרחק מעיניהם של ציידי הנאצים. בשנת 1960, לאחר שתמונתו פורסמה והרשוית בגרמניה הציבו פרס על ראשו, מנגלה נמלט מארגנטינה לברזיל, שם הסיכויים שמישהו יזהה אותו היו קטנים.

על אף מאמצים רבים של המוסד ושל ציד הנאצים שמעון ויזנטל לאתרו וללכוד אותו, הוא הצליח לחמוק ולחיות חיים נוחים יחסית בברזיל עד מותו בשנת 1979. אפילו לאחר שמת המשיכו רודפי הצדק בחיפושים אחריו ורק בשנת 1992 אישרה בדיקת די.אן.איי באופן סופי כי מנגלה אכן מת בברזיל.

כמו מנגלה, מבצעים רבים של פשעים נגד האנושות מצליחים גם היום, למרות הטכנולוגיה המודרנית וזרימת המידע הבלתי פוסקת, לחמוק מהצדק. המחויבות להביא אנשים מסוגו למשפט צדק נשארת נחלתם של משוגעים מעטים לדבר ונבלעת בסבך של שיקולים פוליטיים ואדישות. בריחתו של יוזף מנגלה מאחריות למעשיו צריכה לשמש דגל שחוק לקהילה הבינלאומית של טעות שאין לאפשר שתחזור.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר