"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דיווח: טראמפ שוקל לפטר את יו"ר הבנק המרכזי

הערכה: המהלך מנוגד לחוקה • בסביבת הנשיא הכחישו את הידיעה שהתפרסמה בבלומברג • הסיבה לכעסו של טראמפ: העלאת הריבית בארה"ב ל־2.5%

,עודכן
על מסלול התנגשות בנושא מדיניות הריבית. טראמפ ופאוול, צילום: רויטרס

סוכנות הידיעות בלומברג היתה הראשונה אתמול שפרסמה הערכות,שלפיהן הנשיא דונלד טראמפשוקל לפטר את יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול. הנשיא טראמפ פרסם לא פעם את אכזבתו מכך שבכלל שוקלים בבנק המרכזי להעלות את הריבית. לדבריו, העולם רועש וזה ממש לא מתאים להעלות ריבית. לפי אותן שמועות שפרסמה בלומברג ובעקבותיה שאר סוכנויות הידיעות, הנשיא זעם על פאוול, שאותו הוא עצמו מינה בחודש פברואר השנה, וביקש לשקול את פיטוריו.

מאז הפרסום סוכנויות הידיעות והתקשורת בכלל עוסקת בשאלה החוקתית אם נשיא יכול לפטר את יו"ר הבנק המרכזי מסיבה שכזו. עד כה לא היה מקרה כזה בארה"ב , משמעות פיטורים מעין אלה תהיה התערבות ואףשליטה של הממשל בבנק המרכזי, שבכל העולם המערבי נהנה מעצמאות.

מלבד הבעיה החוקתית לפטר יו"ר בנק מרכזי, שמתוקף תפקידו מוגדר בארה"ב גם כמושל, ולכן הוא שואב את סמכויותיו מהקונגרס, ברור לפרשנים שמהלך כזה נוגד כל אינטרס של שמירה על יציבות. גם אם יופעלו לחצים על הבנק המרכזי, אפילו על ידי אמירות בוטות של הבית הלבן נגדו, יו"ר הבנק עלול להתפטר ולגרום לכאוס במערכת הפיננסית בארה"ב ובעולם. התערבות שכזו, ישירה או עקיפה, עלולה להביא לירידה של 4% בבורסות בארה"ב, מעריכים פרשנים.

בסביבתו של הנשיא טראמפ טוענים שמדובר בספקולציות שכלל לא נשקלו. כאמור, הנשיא לא מסתיר את דעתו על מתווה הריבית הרצוי, וגם הבנק המרכזי סימן שהוא מאט את קצב העלאות הריבית, בהשוואה להערכות קודמות. אך ההחלטה על העלאה ברבע אחוז נוסף, ל־2.5%, נראתה חמורה דייה לנשיא.

ימים קשים

בעקבות פרסום ההחלטה בשבוע שעבר הדאו ג'ונס חזר לימים הרעים ביותר שלו מאז המשבר הגדול לפני עשור. היקף החוב של ארה"ב מתקרב ל־22 טריליון דולר, שהם 179 אלף דולר לכל משלם מסים, כך שהמשמעות המיידית של העלאת הריבית ברבע אחוז היא תוספת של 5.5 מיליארד שקלים לחוב. הנזק לכלכלה האמריקנית מתבטא בעיקר בהכבדה על החברות ועל משקי הבית, שנמצאים בשיא של רמת החוב.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר