"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

צוללות משטרה: פרקליטים בצמרת

המלצות המשטרה בעניין התנהלות עו"ד מולכו בפרשת הצוללות הן תמוהות, ובמקביל מעלות שאלות לגבי תפקידו של עו"ד שמרון • איך הוחלט לבטל את הקפאת העסקה ומי נהנה מכך? • פרשנות

,עודכן
עו"ד יצחק מולכו // צילום: ארכיון קונטקט

החלק המוזר ביותר בדו"ח המשטרה עלפרשת הצוללותשפורסם היום (חמישי) נוגע לעו"ד יצחק מולכו. "בעת ששימש בתפקידו הציבורי כיועצו ושליחו המיוחד של ראש הממשלה נתניהו לעניינים מדיניים ולמו"מ עם הפלשתינאים, נפגש מולכו במהלך שנת 2012 עם גנור, לקוח המשרד, לבקשתו של שותפו למשרד עו"ד שמרון", נכתב בדו"ח, "על פי החשד, במהלך מפגש זה דנו עו"ד מולכו וגנור בדרישת גרמניה להסרת חסמים מדיניים כתנאי לקידום המענקים לטובת מימון עסקה לרכישת כלי שיט ועסקאות כלי שיט עתידיות".

בשורה התחתונהסוכם כי "על פי החשד עו"ד מולכו לא דיווח על הפגישה ליועמ"ש משרד רה"מ בניגוד למוטל עליו מכוח הסדר ניגוד העניינים החל.... ולכאורה אף היה מעורב בניסיונות להסרת חסמים מדיניים כאמור בהקשר לפלשתינאים".

האם מולכו דיווח ליועצת המשפטית של ראש הממשלה על כל פגישה שערך בזמנו עם נציגים של הפלשתינאים בנושאים העומדים ברומם של האינטרסים הלאומיים? נשמע לא הגיוני. מאחורי הפסקה החידתית הזאת, שהוציאה את מולכו מקבוצת החשודים, מסתתר סיפור פשוט, כפי שהסביר בעבר אחד השרים הבכירים בקבינט הביטחוני.

במהלך הכהונה השנייה של אובמה, הפכו הגרמנים את עסקת כלי השיט שנועדו לאבטחת "המים הכלכליים" של ישראל לבת ערובה, במטרה לקדם את הנושא המדיני פלשתינאי. במסגרת הלחצים שהפעיל ממשל אובמה בתיאום עם הקנצלרית מרקל, הוקפאה עסקת כלי השיט וישראל חיפשה תחליף לרכישה בשווקים שונים כמו דרום קוריאה. בשלב מסוים, שחררה מרקל את הלחץ ו"הוסרו החסמים",בלשון המשטרה.

עו"ד דוד שמרון מול משרדי להב // צילום ארכיון: גדעון מרקוביץ'

זהו מקרה קלאסי של תסבוכת עסקית- מדינית- ביטחונית שבעל תפקיד כמו מולכו אמור לפתור. השכל הישר מתקשה למצוא בעסקה תחום פלילי, ואפילו תחום אפור. עם זאת, עולה השאלה לגבי תפקידו של עו"ד דוד שמרון, שותפו של מולכו.

כבר עם פרסום הפרשה טענו תומכיו של ראש הממשלה כי שמרון עשה טעות קשה והיה צריך להדיר את עצמו לחלוטין מעסקת הצוללות. שמרון אכן טעה בשיקול דעתו אבל עולה שאלת הגיון: כיצד עורך דין צמרת, שעסק רבות בנטרול כל פעולה בסביבת ראש הממשלה שעלולה לסבך את נתניהו בפלילים, נופל פתאום בעצמו לתהום החשד והשוחד? משהו לא מסתדר.

השאלה שתתברר בהמשך היא, האם הקפאת העסקה על ידי הגרמנים היא שהולידה את מחול הפעלתנות של שמרון? והאם עורך הדין היה קשור לביטול ההקפאה? מאחר שההחלטה על ביטול ההקפאה היתה ברמת הקנצלרית, מובן שמדובר היה במישורים נפרדים. עם זאת, יתכן שאנשי טיסנקרופ ניצלו את ההזדמנות להעביר "בונוסים" על ה"הצלחה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר