"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בכירי האוצר: "הביטוח הלאומי עלול כמעט להכפיל את הגירעון"

הרקע: ביטול העברת עודפי הגבייה של הביטוח הלאומי לאוצר • השר כץ לא מוכן שכספי הביטוח ישמשו למימון תוכניות ממשלה

,עודכן
צילום: יהושע יוסף

בתחילת ספטמבר הודיע שר הרווחה חיים כץ לראש הממשלה בנימין נתניהו, כי הוא מבטל את הסכם העברת עודפי הגבייה שלהביטוח הלאומילאוצר. השר כץ טען כי המהלך יחזק את עצמאות הביטוח הלאומי והוא לא מוכן שכספי הביטוח ישמשו למימון תוכניות שוטפות של הממשלה.

כעת, במכתב שנשלח על ידי שאול מרידור, הממונה על התקציבים באוצר, ורוני חזקיהו, החשב הכללי באוצר, למנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר, הם כותבים כי "להחלטה על ביטול ההסכם השלכות מאקרו כלכליות משמעותיות על מדינת ישראל. ביטול ההסכם יוביל להגדלת הגירעון בשנת 2019 מ־2.9% ל־4.7%. חריגה מהיעד בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, תוביל לגידול משמעותי ביחס החוב־תוצר, ולכן גם להרעה בדירוג האשראי של המדינה וביכולתה לגייס חוב בריבית נמוכה".

כאמור, כבר בספטמבר מסרו גורמי מקצוע באוצר ל"ישראל היום" כי משמעות ההחלטה של כץ, אם תתקבל, היא קיצוץ של 20 מיליארד שקלים, "רובו בנושאים החברתיים - חינוך, בריאות ורווחה". לדבריהם, "המשמעות היא הגדלת נתח הוצאות הריבית בתקציב המדינה על חשבון שאר השירותים הניתנים לאזרח".

הודיע על ביטול ההסכמים לנתניהו. שר הרווחה חיים כץ // צילום: נעם ריבקין פנטון

בכירי האוצר ממשיכים וכותבים כי "על מנת להימנע מהגדלת הגירעון תידרש פעולה מאזנת אגרסיבית ומשמעותית של קיצוץ רוחבי המוערך בכ־29% בתקציבי הקניות של כלל משרדי הממשלה. קיצוץ רוחבי בהיקפים הללו יביא לפגיעה חסרת תקדים בשירותים החיוניים לאזרח".

לסיכום, הם מזהירים כי "בהתחשב באופן קבלת החלטה על ביטול ההסכם באופן חד־צדדי, מהות ההחלטה וההשלכות הכספיות המהותיות הכרוכות בה על המוסד לביטוח לאומי, אזרחי מדינת ישראל ותקציב המדינה, מדובר בהחלטה שלטעמנו אינה סבירה באופן קיצוני ועל כן אין מקום לקבלה".

כזכור, על פי התחזית העדכנית, עתיד הביטוח הלאומי להיכנס בעוד ארבע שנים, בשנת 2022, לגירעון שוטף ועלול לפשוט את הרגל בשנת 2037 - שמונה שנים לפני התחזית המדאיגה בדו"ח האקטוארי הקודם.

באותה שנה הקרן תתרוקן לחלוטין והמוסד לביטוח הלאומי לא יוכל לעמוד במלוא התחייבויותיו על פי החוק. על בסיס הסכם בין המוסד לביטוח הלאומי לאוצר המדינה משנת 1980, הביטוח הלאומי מפקיד את עודפי הגבייה יחד עם החזרי הקרן השנתיים, כ־25 מיליארד שקלים בשנה, באג"ח ייעודי.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר