הביטוח הלאומי עלול לפשוט רגל: "לא יוכל לעמוד במלוא התחייבויותיו"

לפי תחזית עדכניתהביטוח הלאומיעתיד להיכנס בעוד ארבע שנים, בשנת 2022, לגירעון שוטף – חמש שנים מוקדם מהצפוי - ועלול לפשוט את הרגל בשנת 2037, שמונה שנים לפני התחזית בדו"ח האקטוארי הקודם.

שר העבודה והרווחהחיים כץהציג היום (ראשון) בישיבת שרינו - פורם שרי הליכוד - נתונים מהדו"ח החדש, שהוכן לבקשתו, המציג נתונים מדאיגים על מצבו של הביטוח הלאומי. השר כץ אמר כי ״קופת הביטוח הלאומי תיכנס לגירעון שוטף בתוך ארבע שנים. יש להפוך את הביטוח הלאומי למוסד עצמאי ובלתי תלוי".

כץ תיכנן להציג היום בפני הממשלה דו"ח אקטוארי מעודכן, אולם הישיבה בנושא נדחתה לחודש ספטמבר. הדו"ח החדש הציג תחזית קודרת, כשבין היתר כי החל מ- 2022 - במקום 2026 לפי הדו"ח האקטוארי האחרון - התשלומים לציבור צפויים להיות גבוהים מתקבוליו, והביטוח הלאומי יאלץ להשתמש בקרן הרזרבה שלו למימון התשלומים.

בשנת 2037 הקרן תתרוקן לחלוטין והביטוח הלאומי לא יוכל לעמוד במלוא התחייבויותיו על פי החוק. על בסיס הסכם בין הביטוח הלאומי לאוצר המדינה משנת 1980, הביטוח הלאומי מפקיד את עודפי הגבייה יחד עם החזרי הקרן השנתיים, כ־25 מיליארד שקלים בשנה, באג"ח ייעודי. הפקדה זו היא סך חוב הממשלה לביטוח הלאומי שעמד בשנת 2017 על 206 מיליארד שקלים.

התשלומים יהיו גבוהים מהתקבולים. חיים כץ ומנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר // צילום: מירי צחי

סיכון נוסף שמשפיע על היכולת של הביטוח הלאומי לשלם קצבאות לאורך זמן הוא התלות הגדולה של הביטוח הלאומי בתקציב המדינה. הקצאת האוצר לביטוח הלאומי לפי החוק עומדת כיום על כ־58%, שהם כ־27 מיליארד שקלים מסך התקבולים. מדובר בתלות הגבוהה ביותר שהייתה לביטוח הלאומי בתקציב המדינה. כמו כן, השתתפות זו עתידה לגדול בתוך עשור ותגיע בשנת 2030 לכ־50 מיליארד שקל. העלייה בהסתמכות על תקציב המדינה לתשלום וההתחייבויות הביטוחיות השוטפות היא מגמה מסוכנת שעלולה להוביל לחוסר יציבות.

פרופסור אריה מלניק, מהחוג לכלכלה אוניברסיטת חיפה, אמר כי "אומנם הביטוח הלאומי אינו מאוזן מבחינה אקטוארית אבל מוקדם מאד לדבר על קריסה. יפה עשה שר הרווחה כשהכין דו"ח אקטוארי. יש לשער שאחרי הדיון בממשלה יעשו תיקונים מועילים שיצמצמו את הגירעון. הרי יש לנו ממשלה אחראית ומודעת".

"הביטוח הלאומי איננו ביטוח במשמעות הרגילה", הסביר מלניק "זו יחידת סמך ממשלתית ותקציבה, בסדר גודל של 80 מיליארד שקל, תורם לתקציב המדינה בשנות עודף - רוכשים אג"ח של הממשלה - ויש להניח שהממשלה תכסה גרעון של הביטוח הלאומי אם וכאשר זה יקרה. הבעיה העיקרית נובעת מעודף ההוצאות (קצבאות) על פני ההכנסות (דמי ביטוח לאומי של הציבור)", אמר מלניק "יש נטייה להוסיף מחויבויות (כמו הגדלת קצבאות הנכים) מבלי להעלות במקביל את התשלומים לביטוח הלאומי".

"לבסוף", הוסיף מלניק, "יש להזכיר שחלק נכבד מהגרעון יכול להסגר אם יעלה גיל הפרישה. אנשים חיים זמן רב מבעבר אחרי שנות העבודה ומקבלים בשנים אלה קצבאות. זו 'בעיה מבורכת', אבל ניתנת לפתרון".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!