"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בית המשפט העליון שוב פגע בסמכותה של המדינה

לשופטים יש אג'נדה אישית מובהקת, שמקבלת ביטוי בפסקי הדין • ההחלטה להתיר ללארה אל-קאסם להיכנס לישראל הוכיחה עד כמה הם מנותקים מהמציאות • דעה

,עודכן
לארה אל-קאסם // צילום: יוסי זליגר

החלטת בית המשפט העליון אתמול בעניינה של לארה אל־קאסם היא הוכחה נוספת להתערבות בלתי ראויה בהחלטות הרשות המבצעת. על אחת כמה וכמה כששתי ערכאות שיפוטיות החליטולאשר את שיקול הדעתשל שר הפנים, שהחליט לבטל את אשרת השהייה שניתנה לה בגין פעילותה לקידום הטלת החרם על מדינת ישראל. החלטת בית המשפט העליון היא פגיעה קשה בסמכותה הריבונית של המדינה להחליט מי יבוא בשעריה. אין מדובר בבעל אזרחות ישראלית או במי שיש לו זכות על פי חוק להיכנס לארץ.

ידוע הדבר שלשופטיבית המשפט העליוןיש אג'נדה אישית מובהקת שמקבלת ביטוי בפסקי הדין שלהם. כבר לפני שנים התחייבתי בפני הסטודנטים שלי למשפטים, שלפי ההרכב אפשר לנבא בוודאות את התוצאה. אשר על כן מי שקובע את ההרכב, בפועל מכריע את תוכן פסק הדין. בבית המשפט העליון מכהנים שופטים בעלי השקפת עולם שמאלנית מובהקת. הם נבחרו לתפקידם, בין השאר, משום שהעמדות שלהם התאימו לרוח המפקד שכבר שנים רבות מנשבת בבית המשפט העליון. אג'נדה שבמהותה ישראל היא מדינת כל אזרחיה והשיח העיקרי בה אמור להיות שיח של זכויות, תחליף לשיח של חובות שהיה מקובל פעם לפני הרבה שנים. סוג ליברליזם שמאפיין את האוניברסיטאות ייל, הרווארד וברקלי בארה"ב. למי ששכח, ישראל נמצאת במזרח התיכון ולא באלפים השוויצריים.

כמה תמימות שיפוטית יכולה להיות בקבלת הטענה שמדובר בסטודנטית "חוזרת בתשובה", שעשתה מאמצים כבירים ללמוד דווקא באוניברסיטה העברית בירושלים. מפסק הדין מתקבל הרושם שמדובר בחסידת אומות העולם, שעברה טהור ועתידה זך. התחייבותה שבימי שהותה בישראל לא תקדם את עניין החרם לא משכנעת. היא היתה נשיאה של ארגון שקידם את נושא החרם, והתחייבותה על העתיד חסרת ערך לחלוטין. בית המשפט העליון גם ידע לתת פירוש יצירתי לעובדה שהיא הסתירה פרטים מסוימים מפעילותה בעבר. אל לו לבית המשפט העליון להקשות את המאבק בחרם.

בית המשפט נתן חשיבות יוצאת דופן לעמדת האוניברסיטה העברית בירושלים, החוששת למעמדה הבינלאומי. אפשר לחשוב לרגע שמעמד האוניברסיטה מותנה בקבלת לארה אל־קאסם. אוניברסיטה שבפקולטה שלה למשפטים מתקיים כנס "חיים תחת הכיבוש", שנותן במה אקדמית לניסיון הרב־לאומי להציג את ישראל כמדינת אפרטהייד, חשודה בעיניי כשמדובר בהמלצה חמה לקבל לשורותיה פעילה בעבר או בעתיד בפעילות חרם נגד ישראל. מהראוי שבית המשפט העליון ירסן את התערבותו בימים של מאבק קשה בשנאת ישראל.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר