"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בקרוב: גופי אשראי יוכלו לקבל מידע ישיר מחשבון הבנק שלנו

רפורמת "הבנקאות הפתוחה" תאפשר ללקוחות שירצו בכך לאשר לגוף חוץ־בנקאי מורשה להתחרות עם הבנקים על זמינות ומחיר האשראי שיינתן • הפרויקט ייושם במהלך 2020 • בנק ישראל: צעד נוסף לקידום התחרות במערכת הבנקאית בישראל

,עודכן
נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג // צילום: אורן בן חקון

הבנקאות הישראלית עולה כיתה:בנק ישראל פרסם אתמול (שני) לוחות זמנים למהפכת "הבנקאות הפתוחה". מדובר ביצירת ממשק (API) שיאפשר לגופים בנקאיים ובעיקר חוץ־בנקאיים להתממשק למערכות הבנקים שבהם מנוהל חשבון לקוח ובהסכמת הלקוח לקבל עליו את המידע הרלוונטי להם.

זה אמנם נראה על פניו כחדירה לפרטיות, אבל בדרך זו תתאפשר למעשה פתיחת תחרות חופשית ומשוכללת יותר עלשוק האשראי, שממנה יוכלו ליהנות הלקוחות.

כיום שוק האשראי למשקי בית ועסקים קטנים נשלט ברובו על ידי הבנקים וגופים חוץ־בנקאיים. אלה מוגבלים כיום במידע שהם יכולים לקבל על הלקוחות, ולכן הם גם מוגבלים ביכולת שלהם להעריך את הסיכונים של כל לקוח ולקוח.

כך נמנעת תחרות בתחום, שבו כיום הלקוחות משלמים ריבית הגבוהה בעשרות מונים מהריבית הבין־בנקאית הנמוכה מאוד הנהוגה בשוק. לדברי בנק ישראל, הפרויקט ייושם במהלך 2020, וכחלק מההיערכות הבנק פרסם "קול קורא" לחברות ה"פינטק" (טכנולוגיות הקשורות לכסף) שנקראות להציף בפני בנק ישראל סוגיות שונות הרלוונטיות לעניין.

לפי בנק ישראל, שיתוף המידע עשוי להביא לשיפור השירותים הניתנים ללקוח, לעידוד כניסה של שחקנים פיננסיים חדשים, ולהגברת התחרות על השירותים הפיננסיים.

הסטנדרט ל"בנקאות פתוחה" יכלול הגדרה של מילון נתונים בנקאי רחב, שירותים, כללי המערכת, אבטחת המידע והגנה על פרטיות המידע. המידע הפיננסי של הלקוח יכלול מידע כגון: יתרת עו"ש, תנועות בחשבון עו"ש, עמלות וריביות, מידע על האשראי שנטל הלקוח מהבנק, מידע על הפיקדונות והחסכונות של הלקוח בבנק. על בסיס מידע זה יוכלו להתפתח שירותים שונים, ובכללם: ריכוז של מידע מחשבונות בבנקים שונים של הלקוח, השוואת עלויות פיננסיות, מתן הצעות ערך פיננסיות ותיווך פיננסי, ייעוץ על התנהלות פיננסית, ייזום פעולות פיננסיות כמו תשלומים וחיסכון ועוד.

לדברי בנק ישראל, מדובר בצעד נוסף לקידום התחרות במערכת הבנקאית בישראל ויישום הרפורמה להגברת התחרות (רפורמת שטרום). בצעד זה מצטרף בנק ישראל לשורה של רגולטורים מובילים בעולם (דוגמת בריטניה, אוסטרליה ועוד) המפרסמים עקרונות של בנקאות פתוחה למערכת הפיננסית במדינתם.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר