"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

היצף האשראי: הכסף הזול והזמין מסכן את הכלכלה

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר: חוב משקי הבית של העשירונים התחתונים - כפול מהמקבילים באירופה • מנכ"ל בנק הפועלים: הציבור נהנה ממגוון אשראי

,עודכן
ד"ר חדוה בר // צילום: זיו קורן // ד"ר חדוה בר // צילום: זיו קורן

ריכוז החוב של משקי הבית בישראל שבעשירונים הנמוכים גבוה פי שתיים מריכוז החוב של אותם עשירונים באירופה.

כך אמרה אתמול המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר במסגרת כנס הפיקוח על הבנקים, בנושא "אשראי - מגמות וסיכונים בסביבה המשתנה".

היא הדגישה שהמיקוד של הפיקוח כיום הוא בסיכונים המתהווים בתחום האשראי למשקי בית. המפקחת ציינה שמשקי בית, שבעבר נהגו ליטול אשראי רק מהבנק שבו ניהלו את חשבונם, נוטלים כיום אשראי מיותר מגופים פיננסיים והדבר מעלה את רמת החוב שלהם ואת הסיכון; בפיקוח על הבנקים נאספו ממצאים מתוך ביקורות חדשות בשטח, שמהן עלה שבמקרים רבים משקי בית נטלו אשראי צרכני כהשלמה להון עצמי של משכנתא.

המפקחת תיארה את הצעדים הרגולטוריים והאחרים שנעשים בפיקוח על הבנקים כדי לשמור על האיזונים הנדרשים בתחום האשראי למשקי הבית. צעד ראשון, שעליו הודיע הפיקוח אתמול, שלפיו יופחתו דרישות ההון מבנקים על משכנתאות שבהן שיעור מימון גבוה מ־60%, נועד לאפשר ללקוחות שנוטלים אשראי צרכני כהלוואה משלימה לדיור ליטול אותו כמשכנתא, שהיא זולה וארוכה יותר; הצעד השני הוא שרשות שוק ההון והפיקוח על הבנקים החליטו לגבש יחד סטנדרט רגולטורי אחיד בתחום האשראי למשקי הבית, כדי להבטיח הוגנות של כלל המלווים כלפי הלקוחות, ובפרט שהצעות האשראי שהמלווים נותנים ללקוחות יתאימו לרמת החוב הכוללת של הלקוח וליכולתו להחזיר את כלל הלוואותיו.

ד"ר בר אמרה כי "אין ספק שכיום, כשהגופים שמלווים למשקי הבית הם בנקים וגופים חוץ־בנקאיים, עולה החשיבות בכך שהרגולציה בהיבטים הצרכניים של האשראי תהיה אחידה, ולכן החלטנו ליצור תיאום רגולטורי בהקשר זה".

אריק פינטו, מנכ"ל בנק הפועלים, אמר כי הציבור הרחב נהנה מגישה נוחה למגוון מקורות אשראי; הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, ספקי אשראי חוץ־בנקאיים, מועדוני לקוחות, פלטפורמות הלוואות P2P ואפילו הגופים המוסדיים.

פינטו הצהיר בכנס כי "אחד הסיכונים המרכזיים הצפויים בעקבות מכלול הרפורמות הוא סיכון להיצף אשראי מצד גופים פחות מפוקחים. מי שייפגעו מכך יהיו דווקא האוכלוסיות החלשות".

ד"ר מיכאלה אלרם, מרצה לניהול ושיווק במרכז ללימודים אקדמיים (מל"א) ודירקטורית ברמי לוי, מזהירה גם היא כי "מבחינת הבנקים בלון האשראי הצרכני הולך ומתנפח אבל זה אינו טורד את מנוחת הציבור, שמעוניין באשראי זול במיוחד ללא ריבית. המאבק שמתפתח בבנקים על לקוחות מקבלי משכורת ומשקי בית עלול לגרום בעתיד לנזק לבנקים, בגלל בעיות אפשריות מחובות שלא יוחזרו. במדינה מתוקנת הבנק המרכזי היה מתערב על מנת לצנן מעט את נפח האשראי הצרכני למקבלי משכורות של 5,000 או 7,000 שקלים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר