גם לאי כיבוש עזה יש מחיר יקר // צילום: AFP

השלב הבא: הקמת מדינה פלשתינית בין עזה לאל-עריש

כמה ישראלים צריכים להיפגע כדי שנבין שגם מחיר המצב הנוכחי כבד מנשוא • תוך רתימת הקהילה הבינלאומית יש לדרוש מחמאס: פירוז הרצועה מנשק • אם יסרב, עלינו להתכונן לכיבוש הרצועה ולחיסול תשתיות הטרור • לפעמים צריך להתחיל מנקודת האפס • פרשנות

עזה ממשיכה לגבות מישראל מחיר דמים. ברביעי בערב היה זה קצין מחטיבת גבעתי שנפצע בעקבות המצב הבלתי נסבל. פרי הפרדיגמה המיושנת שהשלימה עם שלטון חמאס. כבר ארבעה חודשים שהישגי צוק איתן נשחקים והפכנו לבני ערובה של ארגון טרור. בלי פתרון באופק, אנו מביטים בשדות החרוכים בדרום ומשלימים עם הנפגעים בגוף ובנפש. 

זמן מה שאני קורא כאן לנפץ את הפרדיגמה, להבין שהגיעה העת לגרש את חמאס, לעקור את תשתיות הטרור מעזה, לייצב אותה, ולאפשר צמיחה של משהו אחר. אך תמיד עולה נגדי אותה שאלה: "ומה יהיה ביום שאחרי?"

אלא שלפעמים יש להתחיל מנקודת האפס גם אם זה כרוך במחיר אי הוודאות. אין החלטה אסטרטגית שאינה כרוכה בכך. נכון, איננו בטוחים שחיסול חמאס יהיה שווה את המחיר, אבל האם לא שילמנו מספיק עד כה? כמה אזרחים וחיילים צריכים להיפצע? כמה מהם צריכים למות כדי שנבין שכל הצעדים שלנו  מאז "ההתנתקות" הוכחו כלא רלוונטיים? 

יש להציב מולם אולטימטום: פירוז מנשק וכניעה או מיטוט שלטונם // צילום: רויטרס

ומה יועיל עוד מבצע בסגנון "צוק איתן"? התועלת היא קצרת טווח והמחירים רק נהיים יותר ויותר גבוהים. לכן יש לשבור את הפחד מפני כיבוש עזה, מיטוט חמאס, חיסול תשתיות הטרור וגירוש אנשי הזרוע הצבאית של חמאס. מהלך ארוך טווח בהקשר הצבאי וגם בהקשר המדיני.

לאחרונה מתפתח "פתרון המדינה החדשה". עיקרו: יציקת יסודות למדינה פלשתינית המשתרעת בין עזה לאל-עריש בסיני. הרעיון חורג מהקיבעון המחשבתי ופותח חלון למדינה פלשתינית עם גבולות וריבונות אמיתית, בין ישראל למצרים ופתוחה לאפשרויות שבים התיכון. זאת כששיתוף הפעולה האסטרטגי בין ישראל למצרים הוא ציר היציבות שלה.

מביטים בשדות החרוכים // צילום: AFP

חמאס כמובן יתנגדו לרעיון. אך המציאות היא שלא ניתן לקדם דבר כל עוד ארגון הטרור הזה בשלטון. תוך רתימת הקהילה הבינלאומית למהלך, יש להעמיד בפניו דרישה קצובה בזמן להתפרק מנשקו. דרישה שתבהיר לחמאס שזה הסוף – בטוב או ברע. אם יסרב – אין מנוס מלהיכנס לרצועה ולמוטט אותו – על כלל יכולותיו.

תחת מומנטום בינלאומי – קריסתו תהיה מהירה יותר. כי לא יהיה זה וואקום, אלא מהלך מקדים ובעל הקשר מדיני שניתן לרתום אליו גורמים גם מתוך הרצועה. מהלך ארוך טווח כזה יהיה שובר שוויון ביחסינו העכורים עם עזה. זוהי שעת רצון, שבצידה יש גם יכולת.  

הכותב הינו מפקד חטיבת שריון לשעבר, כיום חוקר יחסי צבא וחברה, מחבר הספר "האדם שבטנק"

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו