גולן ופרץ על הבמה: חבילה של כיף מוזיקלי

החיבור ביןאייל גולןלמשפה פרץ נועד מראש להצלחה אמנותית ומסחרית, גם בתקופה בה נדמה שצעירים בהרבה מהם, כמו עומר אדם, עדן בן זקן וסטטיק ובן-אל תבורי נותנים את הטון. גולן, הזכר אלפא של הפופ הים-תיכוני, ופרץ, ממשיך דרכו המוכשר ביותר, התאחדו למופע משותף, שסיכוייו לספק חוויית צפייה והאזנה מהנה ולהביא קהל גדול משני הצדדים, נראו גבוהים מלכתחילה, מתוקף יכולותיהם, מעמדם וכמויות הלהיטים והמעריצים שיש להם.

גולן ופרץ הם הסופרמן והספיידרמן של הז'אנר. שני כוכבי-על שמעריציהם הרבים כבר ראו אותם לא מעט על הבמות, ובעידן שבו ההופעה החיה היא המוצר העיקרי בשוק, הם צמאים כל הזמן לחידושים וריגושים. את אלה הם קיבלו אמש בשפע מצמד הזמרים-אנטרטיינרים, ויקבלו גם במופע השני, אשר צפוי להשלים במוצאי שבת הקרובה מניין כולל של יותר מ-20 אלף איש בהיכל שביד אליהו.

האלמנט העיקרי במופע הוא אלמנט הכיף. גולן ופרץ באו לבלות וליהנות, לשיר עם הקהל, לרגש אותו, לנצח עליו, להרקיד אותו עם חפלה ועם דאנס, לבדר אותו, לשעשע בקטעי קישור מבדחים שנכתבו והוכנו מראש, ולייצר עבורם ועבור המעריצים שעתיים של גוד טיים. כשפרץ פצח בחיקוי של רובנס מלהקת אטרף בשיר "שולה" וגולן החזיר לו ב"כל הכבוד" של יהורם גאון למשל, או כשגולן שיחק עם הקהל את משחק המילים, והשניים שרו קטעים קצרים משירים, שכאילו נבעו מתוך מילה שנזרקה מהקהל, או כשגולן לקח את פרץ לפסנתר וגרם לו לנגן ולשיר קטע מ-"2 בלילה", לכאורה בספונטניות.

בזכות החיבור החברי הקיים ביניהם וחוש ההומור המשותף, השילוב ביניהם על הבמה הרגיש טבעי וזורם יותר מחיבורים קודמים, כמו של גולן ושרית חדד, או פרץ ועומר אדם. נדמה שגולן הרגיש כל כך טבעי להופיע עם פרץ, עד שהוא רקד ושרף קילומטראז' על הבמה יותר מאשר בכל ההופעות שלו מתחילת הקריירה המפוארת שלו. כשמוסיפים להקת רקדנים, נגנים וירטואוזיים, תאורה מושקעת, במה מעוצבת והחלפת תלבושות, נוצרת אווירת קרנבל.

החגיגה הזו התרחשה דווקא במופע מאתגר כזה, שהוא מורכב מאוד מוזיקלית וטכנית ומצריך רמת ריכוז גבוהה והרבה מאוד תיאום בין שני הכוכבים. כך למשל, גולן נחלץ בקטע מסוים (בשירים "רק איתך" ו"אליך") לעזרתו של פרץ והחליף אותו בשירה, כשבאותו הזמן פרץ הוסיף חגורה למכנסי הג'ינס, שאיימו להחליק לו, מכובד המיקרופונים והאוזניות האלחוטיים שהיו עליהם. התיאום הזה התאפשר הודות לרמה המקצועית הגבוהה של שניהם ושל להקת הליווי של גולן שליוותה אותם, בהפקתו המוזיקלית של יעקב למאי.

וזה לא היה פשוט. נכון, מדובר בכישרון המולד הכי גדול שהיה פה, לצדו מבצע חזק בעל יכולות גבוהות משל עצמו, ולשניהם יחד כמות מרשימה של להיטי ענק, מה שמהווה לכאורה תעודת ביטוח. אבל הקשיים - עליהם הצליחו להתגבר ברוב המקרים - התחילו כשכל אחד שר משיריו של האחר ולעיתים נשמע מעט מהוסס. המופע הזה כלל 31 שירים (חלקם במחרוזות) שנחלקו בצורה כמעט סימטרית, כלומר כל אחד מהם היה צריך ללמוד כ-15 שירים של השני ולהשתפשף בהם, תוך זמן קצר יחסית.

ברוב המופע, כמו באלבום הדואטים של גולן וזהר ארגוב, שניהם לא שרו ממש יחד, לא שילבו קולות, אלא חילקו ביניהם בתים ופזמונים בתוך השירים. לכן היה מרגש לשמוע אותם משלבים סוף סוף קולות בסיום של "אם את הולכת". הביצוע שחסר במיוחד היה ל"זיקוקים" של פרץ, שלדמיין את גולן מבצע אותו עושה זיקוקים בראש.

•מאט לה־בלנק: זה היה הכוח של "חברים"

•"לא היינו רוצים לגדול במשפחה אחרת"

•חשיפה: תרשימי אירוח האירוויזיון באילת

•הטעות המביכה של עדן בן זקן

את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של "ישראל היום"