"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ההזדמנות האחרונה: האם טורקיה תיחלץ מאיום הדיקטטורה של ארדואן?

הנשיא הטורקי סומן בתחילת דרכו כתקווה הגדולה לחבר בין אסלאם לדמוקרטיה • בפועל התגלה ארדואן כמגלומן אנטישמי, וכדמגוג שמוכר לבני עמו אשליות על תחיית האימפריה העות'מאנית • אם לא ינצח בסיבוב הראשון של הבחירות היום, האופוזיציה חייבת להתאחד נגדו • פרשנות

,עודכן
נשיא טורקיה, רג'יפ טאיפ ארדואן // צילום: איי.אף.פי // נשיא טורקיה, רג'יפ טאיפ ארדואן // צילום: איי.אף.פי

הבחירות המשולבות, שייערכו היום בטורקיה,לנשיאות המדינה ולפרלמנט, הן ההזדמנות האחרונה העומדת בפני אזרחי טורקיה להציל את ארצם מפני הפיכתה של ארצם לדיקטטורה מוחלטת.

ב-15 השנים האחרונות, בהן כיהן ארדואן כראש ממשלה וכנשיא, הוא הרס בשיטתיות מתוחכמת ביותר - יש שיוסיפו ויאמרו בשיטתיות שטנית - כמעט את כל מוקדי הכוח שעלולים היו להוות איום על שלטונו האסלאמיסטי.

ארדואן, שהוצג בתחילת הקריירה הפוליטית שלו על ידי שמרנים, ליברלים ושמאלנים מערביים – גם בישראל - כתקווה האולטימטיבית לחבר בין דמוקרטיה לאסלאם, ניצל את שאיפתם של בני ארצו להשתחרר משלטון הצבא כדי לייצר דמוקטטורה אסלאמית, שבה הוא השליט הכל יכול. לא לשווא, יש בטורקיה המשווים בין ארדואן לאדולף היטלר.

ארדואן חיסל או הכפיף לרצונו את הנהגת הצבא, מערכת המשפט, החינוך, התקשורת, והפך לרודן מגאלומן ומסית אנטישמי, שמוכר לבני עמו את אשליית תחייתה של "האימפריה העות'מנית". בדיעבד, הוא הפך את טורקיה למדינה, שבה לאומנות קיצונית משולבת בפנטיות דתית מקרבת קריסת מערכות פנימית והקצנת המתחים בין קבוצות האוכלוסייה השונות המרכיבות את החברה הטורקית. בשנות שלטונו הראשונות, באמצעות מדיניות של פתיחות חסרת תקדים, קידם ארדואן את טורקיה למעמד של מעצמה כלכלית.

הסיכוי האחרון של האופוזיציה

היום עומדת הכלכלה הטורקית על כרעי תרנגולת. ארדואן, שהבטיח לבני עמו "מדיניות של אפס בעיות עם המדינות השכנות" הצליח להסתכסך כמעט עם כל שכניה של טורקיה, והוליך את ארצו למעורבות צבאית מחוץ לגבולותיה – בעיראק ובסוריה, ולחתרנות פוליטית ברחבי המזה"ת. בכל פעם, שנוצר איום על המשך שלטונו הוא ידע לייצר משברים פוליטיים או מדיניים, שאפשרו לו לחדש ולחזק את אחיזתו במדינה.

מערכות ההסתה הפרועה שלו נגד ישראלהן דוגמא בולטת לכך. אך, גם "משבר הפליטים" באמצעותו הוא הציף את אירופה במהגרים לא חוקיים והכניע את "היבשת הישנה" לרצונו. בסוף המאה ה-19 התייחסו המעצמות הקולוניאליות אל האימפריה העות'מנית המושחתת והמנוונת כאל "האיש החולה של אירופה". טורקיה של היום פיתחה מחלה אחרת, מטרידה יותר.

הישרדותו של ארדואן בשלטון התאפשרה עד כה לא רק בגלל יכולותיו הפוליטיות, שאין לזלזל בהן, אלא גם בגלל חולשתה של האופוזיציה – אותה ארדואן ידע תמיד לנצל לצרכיו. והיה וארדואן לא ישיג היום את חלומו – ניצחון מוחלט בבחירות לנשיאות ולפרלמנט, יש לקוות שהאופוזיציה והאוכלוסייה בטורקיה ישכילו להתאחד סביב מועמדות אחרת בסיבוב השני לנשיאות, כדי שניתן יהיה להציל את טורקיה, לפני שיהיה מאוחר מדי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר