"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"חוק ישראל היום": לכו בעקבות הכסף

לאחר שנים של גרירת רגליים, הגיע היועמ"ש להחלטה המתבקשת על חידוש החקירה • המחשבה שח"כים השתמשו בחוק כדי לקבל טובות הנאה מדאיגה • דעה

,עודכן
צילום: גדעון מרקוביץ' // מו"ל ידיעות אחרונות, ארנון (נוני) מוזס

אין זה מקובל לברך "שהחיינו" על פתיחת חקירת משטרה. אולם ללא ספק, לאחר שנים של שיהוי וגרירת רגליים, הגיע היועץ המשפטי לממשלה להחלטה הכרחית ומתבקשת. לחקורפרשייה חמורה ביותר, לכאורה, שבה שרת משפטים לשעבר וחברי כנסת גויסו על ידי בעלי העיתון "ידיעות אחרונות", כדי לקדם אינטרסים כלכליים.

המחשבה שחברי כנסת השתמשו בכוח החקיקה שניתן להם, כדי לקדם טובות הנאה פרטיות, מדאיגה ומעוררת מחשבות נוגות על מעמד הכנסת והדמוקרטיה הישראלית. אשר על כן, לחקירה ולתוצאותיה יהיו השלכות מרחיקות לכת על אמון הציבור בכנסת.

הצלחת העיתון "ישראל היום" פגעה קשות בתפוצת "ידיעות אחרונות" והסבה לבעלי העיתון נזקים כלכליים כבדים. כדי להבטיח את רווחי העיתון, גויסו חברי כנסת ויזמו את "הצעת החוק לקידום ולהגנת העיתונות הכתובה בישראל, תשע"ד 2014" , בין היוזמים היו איתן כבל כפעיל מרכזי, רוברט אילטוב, אלעזר שטרן, אריאל אטיאס ואחרים.

רשימה שאיננה מכבדת את הנמנים עמה. מקבץ מציעים ממפלגות שונות ומהשקפות עולם מגוונות יצרו קואליציה תמוהה של שעבוד והתרפסות לבעלי עיתון. הצעת החוק הזכירה משטרים אפלים במזרח אירופה, בולשביקים בעיקרם, שרצו לשלוט במידע ובתודעה באמצעות הגבלת כלי תקשורת מתחרים.

המציעים טענו, מתוך חוסר הערכה לתבונת הציבור, שמטרת הצעת החוק להגן על חופש הביטוי. בל נטעה, הצעת החוק לא באה להגן על חופש הביטוי והתחרות בין העיתונים, מטרת ההצעה היתה אחת: להחזיר לעיתון "ידיעות אחרונות" את המיליונים שהוא הפסיד בעקבות כניסת "ישראל היום" לזירה.

המשטרה תצטרך כעת לבדוק ביסודיות - האם היתה תמורה שניתנה לכאורה למציעי החוק? האם כותרות מפרכסות, צילומים מפרגנים ומאמרים מחמיאים, שניתנו בפועל, יכולים לגבש עבירה של שוחד? יש עניין ציבורי לברר את פשר השימוש שעשתה שרת המשפטים, ציפי לבני, בחוות דעת שסופקה ומומנה על ידי "ידיעות אחרונות", ושעמדה בניגוד לדעת היועץ המשפטי לממשלה.

בלחצם של גורמים מוכרים וידועים בתקשורת, הושקעו שעות עבודה וכספים אדירים בחקר הפרשה המכונה תיק 2000. היתה אי סבירות קיצונית בהתמקדות בתיק 2000 מבלי לבחון היבטים נוספים ומשמעותיים שנוגעים להתנהלות תקשורת ופוליטיקאים. יש לקוות כעת שהדברים כולם יתבררו, שהרי כולם שווים בפני החוק, גם כאלה שהתקשורת רוצה ביקרם.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר