75 שנה אחרי שאבד בשואה – הספר העתיק הוחזר לבעליו

השאלה שהופיעה על הצג במחשב של דניאל ליפסון הייתה מוזרה: מה המשקל והמידות של 'ספר מצוות גדול', דפוס ונציה, שנת ש"ז? שאלות שונות ולפעמים מוזרות מגיעות אל ליפסון, כמי שנמצא בעמדת ההדרכהבספרייה הלאומיתומסייע לזיהוי ספרים. אך מאחורי השאלה המשונה הזו מסתתר סיפור מרגש שמתחיל לפני מאות שנים, דרך פולין שלפניהשואהומגיע עד ימים אלו.

משפחת שור פרנקל החזיקה במשך דורות אוסף מיוחד וגדול מאוד של ספרים נדירים ועתיקים. עד השואה היה האוסף בבעלות מאיר ומילה שור, מקרקוב, שבתור נתינים טורקיים נהנו מהגנה מפני רדיפת הנאצים. את מעמדם ניצלו לסיוע ליהודים בהעברת סכומי כסף לגטאות, אספקת מזון ותרופות, השגת מסמכים מזויפים והברחת יהודים מעבר לגבולות.

מאיר ומילה שור // צילום: "יד ושם"

כשפג תוקפם של הדרכונים שלהם, נאלצו בני הזוג לרדת למחתרת, ולכן הופקד האוסף בידי חבר באוניברסיטה היאגלונית בקרקוב. השניים הסתתרו במשך שבעה חודשים, אך לבסוף נתפסו ונרצחו במחנה הריכוז פלאשוב ביולי 1943. רוב הספרים הועברו לבנם – ברל שור, שגר בישראל, לאחר השואה, אך חלקם נעלמ ועקבותיהם לא נודעו.

אך שם לא מסתיים הסיפור. 75 מאוחר יותר, נתקל עו"ד דוד שור ממודיעין, נכדם של בני הזוג שנספו בשואה, באתר Looted Cultural Assets, יוזמה של מספר ספריות גדולות בגרמניה לאיתור ספרים שהשתייכו ליהודים ונגנבו בזמן השואה.

הספרים הגיעו בדרכים שונות לאוניברסיטאות ולספריות ברחבי גרמניה, לאחר שנגנבו מיהודים, נמצאו בבתים נתושים או התגלגלו לידי סוחרי עתיקות. קשה לדעת אם ספר יהודי שנמצא במוסד גרמני באמת נגנב בשואה, או שנרכש או נתרם שנים רבות לפני כן. לכן הספריות הגרמניות הציבו לעצמן מטרה לאתר את הרכוש הגנוב ולהחזיר אותו לבעלים המקוריים או ליורשים שלו.

עמוד השער מתוך הספר העתיק. בתחתית העמוד - החותמת של ברל שור

במסגרת המיזם סוקרים החוקרים חותמות ושמות שמופיעים בתוך הספרים, וביניהם החתימה של ברל שור, ממייסדי משפחת שור-פרנקל שמונה דורות לפני כן. הספר העתיק הודפס בבית הדפוס של דניאל בומברג בוונציה, בשנת 1546.

מופתע מהגילוי, פנה שור לאוניברסיטת פוטסדאם בברלין, שם נמצא הספר, ולאחר התכתבות ודיונים הוכרה בעלות המשפחה הספר הנדיר. ברל ודוד שור התכוננו לנסיעה לקבלת הספר, אך אז הבינו שהם לא יודעים איך נראה הספר ומה גודלו. לכן הם פנו לספרייה הלאומית עם השאלה הלא שגרתית. ליפסון כמובן סייע להם בפרטים וימים ספורים לאחר מכן הוחזר הספר לבעליו.

ויש גם סגירת מעגל נוספת: בעקבות המקרה בדק ליפסון שוב את האתר והוא מצא להפתעתו ספר משנת 1933 שהיה שייך לסבא רבא שלו. הסבא עלה לארץ ב-1937 והספר? נשאר שם כמו הגלות.