"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
סדר תש"ח: ההגדה של גולני והפלמ"ח
הגדה של חיילים שלחמו בנבי יושע במלחמת העצמאות תוצג לציבור • "המסרים של החירות בהגדה הלמו את מאבק ההישרדות"
צילום: באדיבות הספריה הלאומית // צילום: באדיבות הספריה הלאומית

סדר תש"ח: ההגדה של גולני והפלמ"ח

הגדה של חיילים שלחמו בנבי יושע במלחמת העצמאות תוצג לציבור • "המסרים של החירות בהגדה הלמו את מאבק ההישרדות"

,עודכן

אגדה של הגדה: "לשנה הבאה בני חורין", תערוכת הגדות פסח לא מסורתיות משנות המאבק להקמת המדינה, תוצג החל מהיום בספרייה הלאומית בירושלים. בין ההגדות שיוצגו בתערוכה תהיה הגדת פסח של חיילים ממצודת נבי יושע, שלחמו במלחמת השחרור.

חג הפסח סימל לאורך דורות רבים את רעיון היציאה מעבדות לחירות ומשעבוד לעצמאות. העשור, שקדם להקמת המדינה, היה ככל הנראה התקופה שבה רעיון זה בא לידי ביטוי מוחשי במיוחד. לקראת שנת ה־70 למדינה, תקיים הספרייה הלאומית תערוכה מיוחדת שבה יוצגו כ־30 הגדות לא מסורתיות, שמחברות את סיפור יציאת מצרים עם יום העצמאות הראשון של מדינת ישראל, היום שבו החזון והרעיון הפכו למציאות. ההגדות האלה, שיצאו לאור בשנים 1940-1948, הודפסו בתנאים קשים ומסמלות את הרעיון הציוני והקשר שלנו ליציאת מצרים והדרך להקמת המדינה.

אחת ההגדות בתערוכה היא של חיילי חטיבת גולני ומהגדוד השלישי של הפלמ"ח, שלחמו במצודת נבי יושע שבגליל העליון. ימים ספורים לאחר הקרב המדמם, ישבו חיילי הגדוד השלישי לחגוג את ליל הסדר של שנת 1948. הגדת הפסח מכילה רמזים למאורעות הקשים שהתרחשו בקרב.

בדומה להגדות ציוניות־מודרניות אחרות, מחפשת ההגדה את האיזון הנכון בין המסורת והפנייה לאל לבין המסרים הלאומיים. השכול והאובדן הם מוטיבים השזורים לאורכה ולרוחבה של ההגדה. כך, למשל, עמוד 11 מכיל תפילת יזכור, המוקדשת לזכרם של קורבנות השואה.

אוצר התערוכה ואוסף ישראל בספרייה הלאומית, ד"ר חזי עמיאור, מסביר כי יותר מכל טקסט מסורתי אחר, התרבות העברית הארץ־ישראלית החדשה אימצה אל ליבה את ההגדה של פסח: "בשנים הרות גורל אלו הלמו המסרים של החירות והצדק שיש בהגדת הפסח את מאבק ההישרדות ורוחות הגאולה הפיחו בהן רוח ומשמעות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו