ההיי־טק והשקל תרמו לעלייה

הזינוק ביצוא הישראלי ב־6.4% הביא אותנולשיאשרחוק מלהיות מובן מאליו בשנה שבההשקל התחזק מול הדולרבשיעור דומה - 6.7%. הרי אם היצוא לא היה גדל, ואפילו אם הוא היה מצטמצם ב־2017, היה לנו הסבר מן המוכן - השקל המתחזק.

אבל ההסבר הזה יכול לשרת גם את העלייה ביצוא. החברות הישראליות נוקבות במחיר שקלי ומכיוון שהתמורה בדולרים זינקה זה יכול להסביר את העלייה בהכנסות במונחים דולריים. עם זאת, הזינוק המשמעותי הוא ביצוא ההיי־טק, ב־11%, מה שאומר ששאר הענפים רשמו עלייה מתונה יותר בהיקפי היצוא שלהם, שככל הנראה הסתכמה ביצוא דומה במחירים גבוהים יותר מהתחזקות המטבע.

בנק ישראלהמשיך בניסיונותיו למתן את התחזקות השקל מול הדולר והמשיך ברכישות שהביאו את יתרות המט"ח של ישראל ל־113 מיליארד דולר בסוף 2017. אמנם מדובר בהיקף רכישה נמוך יותר מ־2016, אך הוא עדיין מאסיבי וספק אם הוא משרת את המטרה. יתרות המט"ח מורות למשקיעים על חוסנה של ישראל, ויחד עם הירידה בתלות ברכישת אנרגיה במטבע זר היא מקטינה את פרמיית הסיכון שלנו ותורמת לאטרקטיביות של השקל.