"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בעקבות ירידת שער הדולר: התעשיינים דורשים את התערבות בנק ישראל

הדולר ירד לרמה של 3.451 שקלים • כהנוביץ': "שקל חזק טוב למשק ולכלכלה, זה מעלה את התוצר לנפש"

,עודכן
"אין כל בעיה בהתחזקות השקל", צילום: צילום: AP

פעילים בשוק, וכמובן התעשיינים, קוראים לבנק ישראל להיות יותר אקטיבי במלחמתו בעליית השקל.

יוסי פריימן, מנכ"ל "פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות", אמר ל"ישראל היום" כי "היצעי מט"ח גדולים נרשמו מצד אחד ומהעבר השני בנק ישראל הוריד את היקפי ההתערבות שלו בשוק המט"ח בצורה דרמטית. אם בנק ישראל לא ירכוש 3-2 מיליארד דולר בחודש, יירשמו בכל חודש היצעי מט"ח בהיקף זה שאין מי שיספוג אותם בשוק".

למה זה רע שהשקל מתחזק לעומת הדולר? הרי כוח הקנייה שלנו עולה וזה מעיד על חוזק הכלכלה הישראלית.

"אמנם כוח הקנייה עולה וזה הצד החיובי מבחינת הצרכנים, אולם במשק כה מוטה יצוא, ובמיוחד מוטה ומבוסס על יצוא של היי־טק, קריסה של שער הדולר פוגעת קשות ברווחיות של החברות היצואניות", וכשזה קורה "הן יכולות להשקיע פחות, לשכור פחות עובדים".

מנכ"ל התאחדות התעשיינים, רובי גינל, מוסיף: "הדולר החלש מסכן באופן ישיר את המשך קיומן של מאות חברות תעשייה ישראליות. לא ברור כיצד משבר כלכלי כל כך קריטי אינו מנוהל ברמת הממשלה. לצערנו, ההתעלמות הממשלתית ממשבר הדולר משדרת מסר שלילי מאוד לתעשיינים הישראלים".

לעומתו, אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של אקסלנס, סבור כי "אין כל בעיה בהתחזקות השקל, ופעולות בנק ישראל, אם ייעשו - ישיגו את ההפך מהכוונה של אלה הדוחפים לפעולה".

"לא רק שיש ספק אם רכישות המט"ח של בנק ישראל יכולות להחליש את השקל", הוא מסביר ל"ישראל היום", "אלא יש אפילו אפשרות שהיא דווקא מחזקת את השקל, מכיוון שמשקיעים זרים נותנים ערך לרזרבות מט"ח גדולות אצל בנק מרכזי. הרזרבות הללו הן תעודת ביטוח, או שכבת הגנה מפני תרחיש של היחלשות חדה שלו". לדברי כהנוביץ', "משקיע רציונלי יצפה שבשלב מסוים הדולרים יימכרו, אחרת למה שבנק ישראל לא ישרוף את המט"ח שרכש? אי אפשר להחליש מטבע בתרגילים פיננסיים ויש צורך להוריד את הריבית, הן כדי להחליש את המטבע והן כדי לנסות לעמוד בהתחייבות ליעד אינפלציה".

"חוץ מזה", מצהיר כהנוביץ', בניגוד להצהרות שנשמעות לרוב בתקשורת, "מטבע חזק זה טוב לכל הציבור. זה מעלה את התוצר לנפש, הנמדד במונחים דולריים, ומקדם אותנו להיות מדינה מערבית עשירה...יש טענה שהיצואנים נפגעים, אבל בינתיים אין לכך עדות, שיעור האבטלה בשפל היסטורי והיצוא מזנק".בבנק ישראל בחרו שלא להגיב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר