"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האם ניתן לזהות רוצח המוני פוטנציאלי?

בעקבות הטבח הקשה בפלורידה - אנשי מקצוע מנתחים: האם יש אפשרות 'לסמן' מראש נערים מועדים לפורענות?

,עודכן
צילום: Getty Images // אילוסטרציה

17 תלמידי בית ספר נטבחו הלילה(בין רביעי לחמישי) בפלורידה בעוד מקרה של מעשה רצח המוני על ידי תלמיד אחר. סדרת המקרים הארוכה והלא נגמרת בארצות הברית של מקרי רצח כאלו מעלה את השאלה האם יש אפשרות לזהות מראש אדם בעל פוטנציאל לאלימות. האם יש סימנים מעידים שמאפשרים לזהות את האדם הבודד הזה? לשם כך פנינו למומחים בתחום כדי להבין לעמוק מה נכתב בספרות והאם ניתן להעביר משם מידע ממשי למחנכים ומורים כדי שסימני האזהרה יצלצלו לכולנו בראש.

קשה מאד לזהות סימנים מדויקים

הפסיכיאטר ד"ר אסף כרמי, מנהל המחלקה הפסיכיאטרית לנשים בתל השומר וסגן מנהל החטיבה הפסיכיאטרית במרכז הרפואי על-שם חיים שיבא - תל השומר, אומר כי "תמיד מצפים ממומחים לתת סימנים למקרי קיצון מהסוג הזה. אבל צריך לקבוע מראש שגם המומחים הכי גדולים בתחום הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה לא יודעים באמת לתת תשובות ולנבא התנהגות של בני אדם".

"בכלל, גם אם ניתן כמה כללים, צריך לדעת שרוב מוחלט של מי שהכללים האלו יהיה רלוונטיים לגביו לא יהיו אלימים. זה כאן שילוב של כמה דברים שפועלים יחד שמייצרים במקרי קיצון שקשה לנבא את ההתנהגות הזו. בכל מקרה בדרך כלל לא מדובר בחולי נפש אלא באנשים עם בעיית אישיות. זה חשוב כי הרבה פעמים מציגים אנשים כחולי נפש וחולי נפש בדרך כלל לא יתנהגו כך וחשוב להגיד את זה מראש. ולגבי סימנים או כללים אז אפשר להגיד שקודם כל מעשה כזה הוא ממצוקה קיצונית".

"מדובר באנשים מבודדים חברתית, שנצמדים לאידיאולוגיה קיצונית ודפוסי חשיבה לא רגילים, אצל אנשים מהסוג הזה לעיתים סבל מוביל אותם להתנהגות תוקפנית וקיצונית. כמובן גם כאן חשוב להגיד שרוב מוחלט של האנשים האלו לא יפעלו כך אבל אם לחפש אז בקרב אנשים מהסוג האלה שיש להם בעיית אישיות".

"בנוסף, מה שמנבא עוד זה אדם שמצהיר על אלימות, שהיה אלים כבר בעבר, שיש לו רקע של שימוש בסמים ואלכוהול ושחווה שינוי דרמטי וקשה בחייו. למשל, אדם כזה שחווה פיטורין מהעבודה, או הרחקה מבית הספר. אז במצב הזה אם יש גם נטייה לאלימות, גם הפרעת אישיות, גם משבר גדול. לעיתים, במקרים שקשה עדיין לאפיין עד הסוף יתחולל פרץ של אלימות קשה. כלומר זו לא מחלת נפש אלא תהליך שבו אדם ללא בלמים או עם בלמים חלשים יפעל בתוך מספר גדול של לחצים שקרו לו באופן יוצא דופן".

"לכן גם קשה לא פעם לזהות אנשים כאלה, מי שמאד יכולים לזהות אלו החברים, המורים, ההורים כלומר המעגל הראשון סביב האדם יכול לזהות שינוי גדול. אני יכול גם לומר שאנשים כאלו פונים כל הזמן כי יש מודעות ומגיעים לטיפול הרבה מקרים שבהם אנו עוזרים לבני אדם. גם המשטרה עושה בכך עבודה רבה עם עוד גופים שהיא מנתרת את הרשתות החברתיות ומגיעה להצלחות רבות בתחום הזה".

שורה של סימנים

הקרימינולוג ד"ר מאיר גלבוע, שכיהן כסגן ראש היחידה הארצית לחקירות פשעים במשטרת ישראל בדרגת ניצב משנה אומר כי "מדובר באחד התחומים שאכן קשה מאד לנבא בהם מעבר של אדם או בן נוער מהתנהגות אלימה סתם למעשה רצח או לרצח מרובה קורבנות".

"אסביר זאת, בישראל יש 15 אלף תלונות בשנה על אלימות בתוך המשפחה אבל מספר מקרי הרצח עומד על 30 נשים פלוס מינוס. אז כל אדם הוא עולם מלא אבל יש כאן מחסום עמוק שרק מעטים מבצעים והופכים לרוצחים. לכן גם כאן לא כל ילד אלים יהפוך לרוצח. עם זאת, הספרות מדברת על כמה סימנים שיחד יכולים לייצר סיכון יותר גבוה. הסימנים הם ביטויי אלימות קשה, רציחת בעלי חיים והתעללות בבני נוער אחרים. העניין כאן הוא כזה, אם כל הסימנים קיימים יחד אז צריך מבט יותר מעמיק. אולם במקרים אחרים או במקרה של סימן אחד אז לא צריך להיבהל. לכן גם העובדה שקל להשיג נשק בארה"ב לא מגדילה כשלעצמה את כמות המקרים האלו, היא אולי מגדילה את האפקטיביות של מעשה הרצח אבל היא לא העניין".

"במקרה של רשתות חברתיות, לא כל ביטוי אלים הוא משהו מפחיד אלא אם יש ביטויי אלימות קיצונית אז צריך להתחיל מעקב. מעבר לכך אין בספרות יותר חומר בנושא".

צריך היערכות כוללת ולא לחפש רק את התלמיד המעורער

תנ"צ בדימוס דני גימשי פרופ' לקרימינולוגיה, מומחה למשטרה ומאבק בפשיעה אומר כי מדובר בהיערכות כוללת של מוסדות בחיכוך גבוה ולא התייחסות רק לאדם המסוכן. "מקרים מהסוג הזה יכולים לקרות בכל מקום עם חיכוך גבוה. הכוונה שלי למגרשי ספורט, בתי חולים, מקומות עבודה וגם בתי ספר. בכל המקומות האלו יש למעלה מעשרה פרמטרים של מוגנות היקפית שיחד ימנעו את המקרה הבא. אני מדבר על דאגה לביטחון הכולל, למניעת מקומות מסוכנים בבית הספר, למניעת האפשרות להכנסת נשק, למכשירים שינתרו ויזהו כלי נשק וגם אבחון מסוכנות אישית של כל תלמיד לו ולחבריו".

"כלומר זו טעות גדולה לחפש את התלמיד אלא חובה לצאת מנקודת הנחה שמקרים כאלו יקרו בעידן המודרני. למשל בארה"ב היו 20 מקרים של הרג המוני, מעל 4 אנשים, מתחילת השנה. ולכן לא צריך לחפש את התלמיד בצורה נקודתית אלא להכין את כל המערכת בצורה כוללת לייצר סביבה מוגנת ובטוחה. כמובן בתוך זאת יש גם אבחון ויש את כל הסימנים שמומחים אחרים אמרו לך אלא שאני שוב ושוב אומר שצריך מערכת כוללת. צריך ללמוד מהעבר, מהמקרים האלו ולהבין שהם כאן על השולחן ולכן רק טיפול היקפי שיבצע מניעה טובה יעצור אירועים דומים בעתיד שלמרבה הצער ככל הנראה יתחוללו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר