"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ארוכה הדרך לכתב אישום

התחנות שבדרך: ההמלצות כבר פורסמו - אבל יחלפו חודשים ארוכים עד לגיבוש החלטה סופית • מהפרקליטות ועד היועץ מנדלבליט, ואולי גם בג"ץ

,עודכן
צילום: אורן בן חקון // בית המשפט העליון

למרות שהמשטרה כבר פרסמה את המלצותיה לתיקי חקירות נתניהו - את חומר החקירה היא מסרה לפרקליטות רק אתמול אחר הצהריים.

תחנה 1: הפרקליטות

התיק הועבר לפרקליטות מחוז תל אביב, מיסוי וכלכלה בראשות עו"ד ליאת בן ארי, התחנה הראשונה לאחר ההמלצות.

עו"ד בן ארי נחשבת לפרקליטה בכירה ומוערכת, ששימשה כתובעת בפרשת הולילנד. היא אף התבטאה בעבר כי "גם קבלה של 4,700 דולר מספיקה להעמדה לדין בעבירת שוחד". עוד אמרה כי "אין דבר כזה מתנות פעוטות. כל דבר תלוי בנסיבות, אך שאלת החברות עולה בכל התיקים... כשמדובר במתנות בשווי מאות אלפי שקלים, אני מתקשה לקבל שמדובר אך ורק במתנה בין חברים... אף אחד מאיתנו לא נותן או מקבל מתנות בסכומים כאלה. האינטרסים במצב כזה חייבים להיבחן".

שי ניצן // צילום: אורן בן חקון

הפרקליטות שבראשותה מונה 60 פרקליטים - פרקליטות אמנם קטנה אבל עם מעמד גבוה. במהלך בדיקת חומר הראיות יכולה הפרקליטות לבקש מהמשטרה לבצע השלמות חקירה, לזמן לעדות נוספת או לחקירה אדם זה או אחר, והליך זה עשוי להימשך חודשים ארוכים. מעריכים כי יהיו השלמות חקירה בתיקים מורכבים מעין אלה. חוות הדעת שתגבש הפרקליטה בן ארי היא קריטית, שכן זה יהיה הצוות שילווה את המשפט - אם אכן יהיה.

ההערכה היא שהתיק יוחזק במשרדי פרקליטות מיסוי וכלכלה כמה שבועות בלבד, היות ואנשי הפרקליטות מכירים היטב את הראיות ומלווים אותן זה זמן, ובן ארי ידועה כפרקליטה מהירת החלטה.

תחנה 2: פרקליט המדינה

התחנה השנייה היא פרקליט המדינה, שי ניצן. לאחר בדיקת פרקליטות מיסוי וכלכלה התיק יועבר לניצן. הוא, יחד עם בכירי צמרת הפרקליטות ובהם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ילמדו את הפרטים ביסודיות. גם בשלב הזה הם עשוים לבקש מהמשטרה לבצע השלמות חקירה, אם יתעורר צורך בכך. בסופו של דבר בכירי הפרקליטות יקיימו מספר ישיבות שבהן יבוצע "סיעור מוחות". פרקליט המדינה יגבש את עמדתו, אך הסמכות הסופית נתונה בידי מנדלבליט.

תחנה 3: היועמ"ש

התחנה השלישית היא היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. הוא עשוי לגנוז את התיקים, להחליט לקבל את המלצות המשטרה כפי שהן - או כל דבר בין לבין - כמו הגשת כתב אישום בחלק מהסעיפים, כפי שנעשה בתיק המעונות נגד שרה נתניהו.

טרם הגשת כתב האישום הוא יזמן כמקובל את החשודים לשימוע, ורק אז תתקבל החלטה סופית. עד שלב זה עשויים לחלוף חודשים רבים, כשהערכות המחמירות מדברות על כשנה. בתיקים גדולים מעין אלו ישנו חומר רב נלווה, כמו מזכרים של פעולות שונות שנעשו שהן לאו דווקא מהותיות לתיק. הליבה היא העדויות של הנחקרים השונים, ובתיקים שלפנינו מדובר על 180 עדויות של 60 עד 80 עדים. על עדויות אלו ישימו את הדגש בכירי הפרקליטות בבואם לקבל החלטות.

תחנה 4: בג"ץ

גם לאחר החלטת היועץ, ניתן לעתור לבג"ץ. למרות ששופטי בג"ץ לא נוהגים להתערב בהחלטות של היועץ המשפטי לממשלה, היו לכך כבר תקדימים.

לדוגמה, בבג"ץ הבנקים בשנת 1989, אז החליט היועץ המשפטי לממשלה יוסף חריש ז"ל שלא להעמיד לדין את ראשי הבנקים שהיו מעורבים בפרשת ויסות המניות הבנקאיות. שופטי בג"ץ הפכו את הקערה על פיה כשהם הורו על הגשת כתבי אישום.

עו"ד בן ארי

צפוי גם שבכל החלטה של היועץ, בין אם להגיש כתב אישום כנגד נתניהו ובין אם לא, יוגש בג"ץ. מסיבה זו - היועץ, למרות שהסמכות הסופית ניתנה לו, אינו יכול להחליט החלטות כראות עיניו וללא בסיס. אם יהיו ראיות חד משמעיות לכתב אישום הוא אכן יוגש, ואם לא - לאו. היועץ יהיה נתון לביקורת ויצטרך להסביר את עצמו בפני בג"ץ.

המחליט האמיתי והסופי גם במקרה הזה יהיה שופטי העליון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר