למרות שהמשטרה כבר פרסמה את המלצותיה לתיקי חקירות נתניהו - את חומר החקירה היא מסרה לפרקליטות רק אתמול אחר הצהריים.
תחנה 1: הפרקליטות
התיק הועבר לפרקליטות מחוז תל אביב, מיסוי וכלכלה בראשות עו"ד ליאת בן ארי, התחנה הראשונה לאחר ההמלצות.
עו"ד בן ארי נחשבת לפרקליטה בכירה ומוערכת, ששימשה כתובעת בפרשת הולילנד. היא אף התבטאה בעבר כי "גם קבלה של 4,700 דולר מספיקה להעמדה לדין בעבירת שוחד". עוד אמרה כי "אין דבר כזה מתנות פעוטות. כל דבר תלוי בנסיבות, אך שאלת החברות עולה בכל התיקים... כשמדובר במתנות בשווי מאות אלפי שקלים, אני מתקשה לקבל שמדובר אך ורק במתנה בין חברים... אף אחד מאיתנו לא נותן או מקבל מתנות בסכומים כאלה. האינטרסים במצב כזה חייבים להיבחן".
שי ניצן // צילום: אורן בן חקון
הפרקליטות שבראשותה מונה 60 פרקליטים - פרקליטות אמנם קטנה אבל עם מעמד גבוה. במהלך בדיקת חומר הראיות יכולה הפרקליטות לבקש מהמשטרה לבצע השלמות חקירה, לזמן לעדות נוספת או לחקירה אדם זה או אחר, והליך זה עשוי להימשך חודשים ארוכים. מעריכים כי יהיו השלמות חקירה בתיקים מורכבים מעין אלה. חוות הדעת שתגבש הפרקליטה בן ארי היא קריטית, שכן זה יהיה הצוות שילווה את המשפט - אם אכן יהיה.
ההערכה היא שהתיק יוחזק במשרדי פרקליטות מיסוי וכלכלה כמה שבועות בלבד, היות ואנשי הפרקליטות מכירים היטב את הראיות ומלווים אותן זה זמן, ובן ארי ידועה כפרקליטה מהירת החלטה.
תחנה 2: פרקליט המדינה
התחנה השנייה היא פרקליט המדינה, שי ניצן. לאחר בדיקת פרקליטות מיסוי וכלכלה התיק יועבר לניצן. הוא, יחד עם בכירי צמרת הפרקליטות ובהם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ילמדו את הפרטים ביסודיות. גם בשלב הזה הם עשוים לבקש מהמשטרה לבצע השלמות חקירה, אם יתעורר צורך בכך. בסופו של דבר בכירי הפרקליטות יקיימו מספר ישיבות שבהן יבוצע "סיעור מוחות". פרקליט המדינה יגבש את עמדתו, אך הסמכות הסופית נתונה בידי מנדלבליט.
תחנה 3: היועמ"ש
התחנה השלישית היא היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. הוא עשוי לגנוז את התיקים, להחליט לקבל את המלצות המשטרה כפי שהן - או כל דבר בין לבין - כמו הגשת כתב אישום בחלק מהסעיפים, כפי שנעשה בתיק המעונות נגד שרה נתניהו.
טרם הגשת כתב האישום הוא יזמן כמקובל את החשודים לשימוע, ורק אז תתקבל החלטה סופית. עד שלב זה עשויים לחלוף חודשים רבים, כשהערכות המחמירות מדברות על כשנה. בתיקים גדולים מעין אלו ישנו חומר רב נלווה, כמו מזכרים של פעולות שונות שנעשו שהן לאו דווקא מהותיות לתיק. הליבה היא העדויות של הנחקרים השונים, ובתיקים שלפנינו מדובר על 180 עדויות של 60 עד 80 עדים. על עדויות אלו ישימו את הדגש בכירי הפרקליטות בבואם לקבל החלטות.
תחנה 4: בג"ץ
גם לאחר החלטת היועץ, ניתן לעתור לבג"ץ. למרות ששופטי בג"ץ לא נוהגים להתערב בהחלטות של היועץ המשפטי לממשלה, היו לכך כבר תקדימים.
לדוגמה, בבג"ץ הבנקים בשנת 1989, אז החליט היועץ המשפטי לממשלה יוסף חריש ז"ל שלא להעמיד לדין את ראשי הבנקים שהיו מעורבים בפרשת ויסות המניות הבנקאיות. שופטי בג"ץ הפכו את הקערה על פיה כשהם הורו על הגשת כתבי אישום.
עו"ד בן ארי
צפוי גם שבכל החלטה של היועץ, בין אם להגיש כתב אישום כנגד נתניהו ובין אם לא, יוגש בג"ץ. מסיבה זו - היועץ, למרות שהסמכות הסופית ניתנה לו, אינו יכול להחליט החלטות כראות עיניו וללא בסיס. אם יהיו ראיות חד משמעיות לכתב אישום הוא אכן יוגש, ואם לא - לאו. היועץ יהיה נתון לביקורת ויצטרך להסביר את עצמו בפני בג"ץ.
המחליט האמיתי והסופי גם במקרה הזה יהיה שופטי העליון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו