"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"אין בכוונת המשטרה לערוך משפט צדק"

מקורבי צ', המתלוננת נגד ראש להב 433 ניצב רוני ריטמן, טוענים: שופטי ביה"ד למשמעת של המשטרה מוטים לרעתה • המשטרה: "מסע הכפשות חסר רסן"

,עודכן
ריטמן // צילום ארכיון: אורן בן חקון

ככה ייעשה למוטרדת מינית שהמשטרה אינה חפצה ביקרה: קצינת המשטרה צ', שהתלוננה נגד ראש להב 433 ניצב רוני ריטמן, עומדת בימים אלה לדין בבית הדין למשמעת של המשטרה, בפני הרכב שופטים שעשוי, לטענת מקורביה, לחרוץ את גורלה מראש.

צ' היתה עוזרתו של תת־ניצב גיא ניר, לשעבר ראש חטיבת המודיעין במשטרה. בשלהי שנת 2014 ובתחילת 2015 התקבלו במשטרה 3 תלונות אנונימיות בדבר התנהלותם של השניים. במחלקה לחקירות שוטרים סברו שאין מקום לפתוח בחקירה בעניין, ואולם המפכ"ל מינה קצין בודק, חצי שנה אחר כך, וזה חשב דווקא כי יש להעמידם לדין משמעתי. בבדיקתו נטען בין השאר כי דיווחיה של צ' בדבר התייצבותה בעבודה לא תאמו את השעות שבהן עבדה בפועל בעשרות מקרים. כן נטען כי איחרה במילוי שאלון ניגוד עניינים, וכי התבטאה בצורה לא ראויה. בשבוע שעבר נפתח משפטה של צ' בבית הדין למשמעת של המשטרה. להרכב השופטים מונו שלושה: השופט המחוזי עודד מודריק, נצ"מ בדימוס שולמית קדם, לשעבר ראש היחידה לתלונות הציבור, וניצב בדימוס אסתר דומיניסיני, לשעבר ראש אגף משאבי אנוש במשטרה.

עוד בטרם החל ההליך ביקשה צ' באמצעות פרקליטה, עו"ד חי בראל, לפסול את דומיניסיני וקדם מלשבת בהרכב. הסיבה לפסילת דומיניסיני נובעת, לטענתו של בראל, מהעובדה שלאחרונה חתמה על עצומה התומכת במפכ"ל - והוא זה שהחליט על הגשת כתב האישום נגד צ'. בנוגע לקדם, טענה צ' באמצעות סניגורה כי בעבר ישבה בבית הדין למשמעת בהרכב שופטים עם ניצב דוד ביתן, שהיה קצין בודק בעניינה וכיום הוא עד מרכזי במשפט. "מצב דברים זה מעורר חשש אובייקטיבי למשוא פנים", נטען בערעור.

בבית הדין סירבו לשנות את ההרכב. "במשטרה החליטו שמכיוון שאינם יכולים להוכיח את תפירת התיק, אזי כדאי שבבית הדין המשמעתי יישב הרכב שרובו מלכתחילה מוטה לרעת צ'", טען אתמול עו"ד בראל בשיחה עם "ישראל היום". "משכך", לדבריו, "לא הסכימו השופטות הקצינות בדימוס לפסול עצמן בנסיבות שאין במדינת ישראל שופט שמכבד את עצמו שהיה מרשה לעצמו לשבת בדין, שכבר מראית העין היא מלכתחילה שאין בכוונת המשטרה לערוך משפט צדק".

במשטרה הזכירו אמש בתגובה לידיעה, כי לנשיאת בית הדין, שפסלה את עצמה מלדון בתיק בגלל היכרותה המוקדמת עם הנאשם גיא ניר, אין כל נגיעה להכרעת הדין שתתקבל. "לכן מונה הרכב חיצוני אשר אין לו, ולא היה לו כל קשר למי מהנאשמים", לשון התגובה. לעניין יתר השופטות, נמסר מהמשטרה כי "בקשתם לפסילה נידונה בערכאות השיפוטיות המתאימות".

"מסע ההכפשות חסר הרסן נגד משטרת ישראל נמשך", לשון התגובה, "מוטב לאלו שעומדים לדין בגין מעשיהם הפסולים, שיעסקו בניהול משפטם לנוכח כתב האישום החמור נגדם, במקום לנסות להכפיש בכוח ולהטיל דופי בכל העולם, כהרגלם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר