תאונת הגמל בנגב: מחיר הדמים של הרפיסות

תאונת הגמלשגבתה שלשום את חייו של ליאל אלמקייס בן ה־13 ממצפה רמון היא חלקמתופעה הקשהוהמוכרת כל כךמכבישיהנגב: גמלים המשוטטים בכבישים ומסכנים את חייהם של העוברים והשבים. בשנים האחרונות התרחשו באזור תאונות רבות, שגבו את חייהם של יותר מעשרה אנשים וגרמו לפצועים רבים.

תושבי האזור, שכותב שורות אלו נמנה עימם, מכירים את התופעה מקרוב ומתריעים עליה בקול זה זמן רב, בדרישה שיוחזרו הריבונות והביטחון לכבישי האזור. אין יום שעובר בלי הודעה בקבוצות הווטסאפ על גמלים בכבישים, וניסים יש הרבה.

בניגוד לתפיסה המקובלת אין חיה כזאת "גמל בר": לכל גמל יש בעלים ולרובם גם יש סימון, כך שיש מה לעשות, וניתן באמצעות אכיפה תקיפה והחמרת הענישה למגר את התופעה.

הכתובת נמצאת על הקיר בכל הנגב כבר שנים רבות, אך באזור מצפה רמון היא כתובה באותיות בוהקות במיוחד: בקיץ האחרון הוחרמו גמלים שנמצאו משוטטים, השייכים לתושב הכפר הלא חוקי אריכא, הנמצא בתוך שטח אש צה"לי סמוך לבסיס בה"ד 1. זהו אותו כפר שממנו יצא הגמל שגרם לתאונה השבוע. תגובת הבדואים תושבי הכפר היתה לא פחות ממדהימה: הנהגת הכפר הודיעה על שביתה מוחלטת של כל תושבי הכפר עד שיוחזרו הגמלים. בשיא עונת התיירות, עשרות בדואים שעבדו במלונות ובמפעלי התיירות במצפה רמון ובסביבה לא הופיעו לעבודה במשך ימים ספורים והתקיימו הפגנות ומחאות גם בכפרים אחרים בהר הנגב. בסופו של דבר, לאחר שהיו מעורבים בסיפור ראשי מועצות, פוליטיקאים ובכירים אחרים, נמכרו הגמלים על פי צו בית משפט.

במקרה זה אמנם הלחץ שהפעילו הבדואים לא עבד, אך הסיפור ממחיש היטב כמה עמוק מגיע הוואקום הריבוני בנגב וכמה קשה לאכוף חוקים אלמנטריים באזור, שהתרגל כל כך הרבה זמן לחוסר האונים של שלטון החוק. השבוע, גמל מאותו מקום שוב הגיע לכביש, רק שהפעם הוא גבה מחיר כבד: מחיר הדמים של הרפיסות.