"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לאבד את הנישואין בגלל אימוג'י

חוקרים אוסטרליים טוענים כי מעקב וירטואלי אחרי האקס או תגובות חמות לזרים אטרקטיביים, הם מעשים שיכולים להעיד על "מיקרו-בגידה" • אך יש מי שטוען גם אחרת: לדברי אחת החוקרות, "אנו מייצרים מחלות ופתולוגיות חדשות לחינם"

,עודכן
"אם מדובר בסוג של פלרטוט סמוי, יש כאן בעיה" // צילום אילוסטרציה: גטי אימג'ס

האם סימון פוסט בפייסבוק של אישה זרה בלב אדום הואמעשה של בגידה? האם תהליך שבו אנשים עוקבים אחרי המאהבים שלהם לשעבר, או מגיבים בחום לפרטנרים זרים שהם לא ייפגשו ביומיום הוא תהליך שפוגע בקשרים הזוגיים שלנו? לדעת הפסיכולוג ד"ר מרטין גראף מאוניברסיטת סאות' ויילס האוסטרלית, יש חשש כי לפחות בחלק מהמקרים התשובה לכך היא חיובית.

לטענת החוקר, מקרים כמו אלה שהוצגו הם למעשה מיקרו-רמאות – שמלמדת על בעיה בקשר הזוגי, על איום, גם אם קטן כרגע, בכל הנוגע לתא המשפחתי שלנו. המושג החדש, מיקרו רמאות או מיקרו בגידה, הוא מושג שהמדענים החלו להשתמש בו בשנים האחרונות, בעיקר מאז כניסת הרשתות החברתיות בעוצמה לחיינו.

משמעות המושג הזה היא של מעשה או תגובה שאינה חברית גרידא, אך גם אינה ממש בגידה באמון של בן הזוג. כאמור, יש הרבה דוגמאות למיקרו-בגידה מהסוג הזה: הסתרת מערכת יחסים וירטואלית חמה מבן הזוג, שמירה של איש קשר תחת שם מטעה, מחיקת היסטוריית התכתבות עם מישהו, ועוד – כל אלה מלמדים לכאורה על בעיה.

אמנם, ד"ר גראף מסייג את הדברים ומציין כי עדיין אין מספיק מחקר בתחום הזה, אך הפסיכולוגית האוסטרלית מלאני שילינג, סבורה כי עדיין יש כאן בעיה. "אם אתה מקיים סוג של מערכת יחסים, גם וירטואלית, ואתהמסתיר אותה מבן הזוגשלך – אתה צריך לשאול את עצמך למה אתה עושה זאת", היא אומרת. אם מדובר בסוג של פלרטוט סמוי, יש כאן כבר בעיה ביחסים".

עם זאת, יש לציין כי ישנם פסיכולוגים אחרים שמסתכלים על הסוגייה הזו מנקודת מבט אחרת: לדברי הפסיכולוגית הקלינית ד"ר דייוויד ליי, "יש כאן דרך ערמומית מאד לחדירה אל עולמם של בני האדם. אנחנו מרחיבים בלי גבול את הדברים שהפסיכולוגים אמורים לטפל, בהם ואנו בעצם מייצרים מחלות ופתולוגיות חדשות לחינם".

חוקר אחר טען כי "בעצם נוצר כאן טאבו על חברויות משמעותיות מחוץ לקשר הנישואין. אך אדם שימנע מבן הזוג שלו קשרים כאלה, הרי שהוא מתעלל בעצם בבן הזוג".

הוויכוח על התופעה עדיין מצוי בראשיתו, וככל הנראה דרוש עוד מחקר רב בתחום הזה. עד אז – טיפ בדוק: תקשורת כנה היא הבסיס לזוגיות בריאה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר