"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"למנוע מעו"ד נוה להשתתף בוועדה לבחירת שופטים"

הסיבה: חשש לניגוד עניינים בין תפקודו בוועדה למשרד עוה"ד שבראשו הוא עומד

,עודכן
עו"ד נוה // צילום: קוקו

עתירהלבג"ץשהוגשה ביום רביעי האחרון דורשת למנוע מיו"ר לשכת עורכי הדין,עו"ד אפי נוה, להשתתף בדיוני הוועדה לבחירת שופטים, שבה הוא חבר, עד שייערך לו הסדר ניגוד עניינים מחשש להתנגשות אינטרסים בין תפקודו בוועדה למשרד עורכי הדין שבראשו הוא עומד.

כפי שפורסם ב"ישראל היום", יו"ר הלשכה נוה הפך לחבר בוועדה למינוי שופטים לאחר שבבחירות לנציגים לא התמודד מולו שום מועמד אחר. מאז צעד חריג זה הסערה בלשכה גוברת בעיקר בשל העובדה שמשרדו של נוה - משרד עורכי הדין אטיאס־נוה־כהן - אחד המשרדים הגדולים בישראל בתחום הנזיקין - עוסק כמעט אך ורק בליטיגציה, עבודת ייצוג ישירה בבתי המשפט, שבמסגרתה עורכי הדין של המשרד מופיעים בפני השופטים על בסיס יומיומי. בשל כך יש הרואים בכהונתו בוועדה ניגוד עניינים לכאורה בשל ההשפעה שעשויה להיות לו על מינוי וקידום שופטים בכל המערכת שבפניהם הוא ומשרדו מייצגים.

כפי שנחשף ב"ישראל היום" לפני כשלושה חודשים, עורכי דין ופעילים בלשכה פנו ליועץ המשפטי בממשלה בדרישה לבדוק חשד לניגוד עניינים אפשרי במינוי של עו"ד נוה, ולכל הפחות לדרוש שיחתום על הסדר ניגוד עניינים מפורט בנושא.

טענה זו קיבלה חיזוק מפתיע מנוה עצמו, שחשף בתחקיר "עובדה" ששודר לפני כחודש את הקשר בין כהונתו בוועדה לבחירת שופטים לבין עבודת משרדו, כשסיפר כיצד אחד השופטים שהוא סירב לקדם, שינה את יחסו לעורכי הדין ממשרדו לרעה, וכי עורכי הדין התלוננו בפניו על יחס זה.

בעקבות הדברים עתר עו"ד אבי שינדלר, חבר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, לבג"ץ בדרישה שיורה להתנות את השתתפותו של נוה כחבר בוועדה לבחירת שופטים בעריכת הסדר ניגוד עניינים, אשר "ימנע ממנו לדון בעניין מינויים וקידום של שופטים ורשמים בכירים, שבפניהם מופיעים אנשי משרד אטיאס־נוה־כהן שבו שותף עו"ד נוה", ולמנוע ממנו להשתתף בדיוני הוועדה כל עוד לא נערך עימו הסדר כזה.

לפי העתירה, יש חשש "כי לצד השיקולים הענייניים ישתרבבו למכלול השיקולים גם שיקולים אישיים - האם רשם בכיר פלוני נוטה חסד למשרד אטיאס־נוה בפסיקותיו… האם שופטת פלונית מקמצת בחיוב פיצויים המוטלים על חברות הביטוח שהמשרד מייצג, האם שופט פלוני מבית משפט השלום בת"א מתייחס יפה לאנשי המשרד? כל אלה עלולים להשתרבב בין השיקולים הענייניים ולהשפיע על הבחירה".

בעתירה מועלה חשש נוסף, שלפיו השופטים היודעים שמי שמייצג מולם מגיע ממשרדו של נוה, "יזכרו כי שותפם או מעבידם של מי שמופיעים בפניהם הוא היושב בוועדה המחליטה על קידומם… אדם רגיל בסיטואציה כזאת היה ודאי מתפתה להעניק יחס מועדף לאנשי משרדו של עו"ד נוה המופיעים בפניו". וגם אם לא תהיה הטיה בפועל, טוען שינדלר בעתירה, הרי בכל מקרה תיווצר מראית עין כזו, שעלולה לפגוע באמון הציבור במערכת המשפט.

מדוברות לשכת עורכי הדין נמסר בתגובה: "העתירה לא ראויה לתגובה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר