מסעדות יוכלו להצהיר: השגחה - ללא תעודה

שופטי בג"ץ הכריעו אתמול בסוגית הכשרות הפרטית ופסקו כי בעלי עסק יוכלו להצהיר בפני לקוחותיהם כי המקום שומר על אמות מידה של כשרות ומפקח על כך גם ללא תעודת כשרות, אך לא יוכלו להצהיר על עצמם ככשרים ללא תעודה רישמית.

הפסיקה התקבלה ברוב דעות על ידי הרכב מורחב בן שבעה שופטים. בעד הפסיקה תמכו הנשיאה מרים נאור, סלים ג'ובראן, אסתר חיות, חנן מלצר ואורי שוהם ומנגד עמדו המשנה לנשיאה בדימוס אליקים רובינשטין ונעם סולברג.

"אין בידי לקבל את קביעת המשיבים כי בית-אוכל יכול להיכנס באחד משני שערים בלבד – 'השער הכשר', שבמפתח לו אוחזת הרבנות, ו'השער הטרף', שבית האוכל הבא בו ייחשב כלא כשר בלי קשר לסוג וטיב המזון הנמכר בו. קביעה זו מרחיקת לכת, ואינה נותנת משקל הולם לאוטונומיה של הסועד", כתבה הנשיאה נאור בהחלטתה.

"עמדתי היא כי קיים גם 'שער שלישי': יכול חנווני להעיד על מרכולתו. אין דבר בחוק המלמד שאסור לבית אוכל להציג מצג אמת בדבר המזון הנמכר בו. אכן, בית אוכל שלא ניתנה לו תעודת הכשר לא יכול להציג עצמו כ'כשר', אך אין בכך כדי למנוע ממנו להציג מצג אמת בכתב, המפרט את אמות המידה שעליהן הוא מקפיד ואת אופן הפיקוח על שמירתן. מצג זה יבהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי אין בידי בית האוכל תעודת הכשר. משהוצג לצרכן מצג אמת, יבחר הוא כטוב בעיניו".

עו"ד ריקי שפירא רוזנברג, מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה שייצגה את העותרים, מסרה בעקבות החלטת בג"ץ כי"בית המשפט העליון קבע בפסק דין תקדימי כי מותר לבתי עסק להציג את כללי הכשרות עליהם שומרים ולהיות מושגחים על ידי ארגון אחר שאינו הרבנות הראשית.

"זהו צעד חשוב בקידום חופש הדת בישראל והכרה באוטונומיה של כל אזרח ואזרחית להחליט מה כשר על פי צו מצפונם הדתי. פסק הדין מעגן את חופש העיסוק של בתי האוכל הישראל ולא מאפשר לרבנות הראשית לכפות עליהם השגחה שהם אינם מעוניינים בה".