"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בג"ץ: תקציב דו־שנתי לא יעבור יותר בהוראת שעה

פסיקה דרמטית של בג"ץ • השופטים אישרו את התקציב הדו־שנתי הנוכחי, אבל הבהירו: זו הפעם האחרונה • הנימוק: שימוש לרעה בחקיקת יסוד

,עודכן
אולם בית המשפט העליון // צילום ארכיון: אורן בן חקון

פסיקה דרמטית של בג"ץ: בעקבות עתירת המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, שבה דרשו לבטל את התקציב הדו־שנתי, קבע בג"ץ כי הממשלה והכנסת לא יוכלו להעביר תקציב דו־שנתי בהוראת שעה זמנית.

בג"ץ החליט שלא לפסול את התקציב הדו־שנתי בשלב זה, בשל ההשלכות הדרמטיות שיהיו לפסילה כזו על השוק ועל המדינה. אם המדינה תרצה בעתיד להעביר תקציב דו־שנתי, יהיה עליה לשנות את חוק היסוד שקובע שתקציב יעבור בכל שנה.

בעתירה נטען כי הכנסת פעלה בחוסר סמכות משקיבלה את התיקון האמור במסגרת הוראת שעה ומכאן כי יש לקבוע שהתיקון בטל ולחלופין חסר תוקף. המדינה טענה כי פסילת חוק יסוד על ידי בית משפט זה היא צעד דרסטי, שמעולם לא נעשה בו שימוש, ואין העניין מעלה נסיבות חריגות המצדיקות שימוש באמצעי זה.

הרכב של שבעה שופטים בבג"ץ קבע פה אחד כי המצב הנוכחי מנוגד לחוק יסוד הכנסת. השופטים הסבירו כי אם הממשלה מעוניינת לשנות את חוק היסוד, עליה להשיג רוב מיוחד. "אפשר לומר על התיקון כי הוא חורג מהותית מיסוד בסיסי ביותר של עקרונות המדינה והעם או של השיטה המשפטית בישראל", כתבו השופטים.

בפתח ההכרעה ציין השופט אליקים רובינשטיין כי "המקרה שלפנינו מציף שתי מגמות מדאיגות בדמוקרטיה הפרלמנטרית הישראלית, השלובות זו בזו: האחת, ירידת קרנה של הכנסת כגוף המפקח על פעילויות הממשלה. השנייה, פיחות במעמדם של חוקי היסוד, טקסטים חוקתיים, המוצא את ביטויו הן בהוראות שעה שונות המבקשות לתקן את חוקי היסוד באופן זמני וללא דיון ציבורי מספק, משל הם ככל חוק ולא מסמך חוקתי".

עוד נכתב כי תיקון חוק יסוד באמצעות הוראת שעה, פעם אחר פעם, עולה כדי שימוש לרעה בחקיקת היסוד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר