"לחשוף את השיחות בין מוזס ושוקן לפוליטיקאים"

האגודה לזכות הציבור לדעת הגישה אתמול לממונה על חופש המידע של הכנסת ולמשרדי הממשלה השונים בקשות לחשיפת תאריכי פגישות ושיחות של ראשי הסיעות השונות עם מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס ומו"ל "הארץ" עמוס שוקן בשנת 2014.

הבקשה באה בעקבות פסיקת העליון לחייב את חשיפת מועדי השיחות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבעלי "ישראל היום" שלדון אדלסון והעורך הראשי לשעבר של העיתון, עמוס רגב.

כזכור, במארס 2014 הונחה על שולחן הכנסת הצעה לתיקון פקודת העיתונות שיזם ח"כ איתן כבל, שאף עברה בקריאה ראשונה בכנסת בהמשך השנה. על פי ההצעה, "לא יוציא לאור אדם, ולא יהיה אחראי להפצה של עיתון יומי בעל תפוצה רחבה בחינם, לתקופה העולה על שישה חודשים מיום תחילת הפצתו בחינם". המשך ההצעה קובע שכל עיתון כזה יהיה חייב בגביית תשלום בשיעור 70% ממחיר העיתון היומי הנפוץ הזול ביותר.

שוקן // צילום: גדעון מרקוביץ'

ראשי הסיעות שתמכו בחוק ונדרשו לחשוף את פגישותיהם הם ח"כ יאיר לפיד (יש עתיד), ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני, בזמנו - התנועה), ח"כ יצחק הרצוג (העבודה), יוזם תיקון החוק, ח"כ איתן כבל (העבודה), ח"כ אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) וח"כ נפתלי בנט (הבית היהודי). אתמול צורף לבקשה גם ח"כ שי פירון (יש עתיד).

יש לציין כי בעוד ראש הממשלה הוא עובד ציבור ועל כן מחויב לחופש המידע, חלק מהפוליטיקאים אינם מכהנים כעת כעובדי ציבור ועל כן לא ברור אם הם מחויבים לחופש המידע באותה מידה.

באגודה לזכות הציבור הדגישו כי הם לא שוללים אפשרות לפנות בהמשך לבג"ץ, אם בקשתם לא תיענה.

"סתימת פיות"

אלעד מלכא, מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת, מסר כי "תכלית הצעת החוק (להגבלת תפוצת עיתון בחינם) היתה סתימת פיות ופגיעה בחופש הביטוי".

לדבריו, "ברור לכל שהעיתונים הוותיקים הם המרוויחים הגדולים מקידום תיקון חקיקה שכזה, והשאלה היא אם העיתונים נקטו קו אוהד כלפי מפלגות וראשי סיעות אשר קידמו הצעת חוק אשר משרתת את האינטרסים שלהם".

עוד הוסיף מלכא כי "לתפיסתנו, לגיטימי שנבחרי ציבור ואנשי תקשורת ינהלו דיאלוג קבוע ביניהם, אלא שלאחרונה נלקחה זכות זו ממי שהוא נבחר ציבור המכהן כראש ממשלה. אשר על כן אנו עומדים פה על עקרון השוויוניות ודורשים חשיפת קשריהם של כל המעורבים בהצעת החוק לסגירת 'ישראל היום'".