"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הרב מצגר החל לרצות עונש מאסר

הרב הראשי לשעבר נכנס הבוקר לכלא מעשיהו לתקופה של 3.5 שנות מאסר באגף התורני • אתמול הופחת עונשו בכחצי שנה

,עודכן
הרב מצגר בכניסה לכלא // צילום: יוסי זליגר // הרב מצגר בכניסה לכלא // צילום: יוסי זליגר

יונה מצגר, הרב הראשי לשעבר, החל הבוקר (שני) לרצות את עונש מאסרו באגף התורני בכלא מעשיהו. מצגר, שהורשע בעבירות שוחד ונידון לארבע שנות מאסר, ביקש לקצר את עונשו, כפי שנקבע בהסדר הטיעון המקורי שאליו הגיע עם פרקליטות המדינה. שופטי העליון קיבלו את ערעורו פה אחד, ועונשו קוצר מארבע שנים ל-3.5 שנות מאסר.

צילום: משה בן שמחון

מצגר הורשע לפני כשלושה חודשים בחמש עבירות של לקיחת שוחד (בסכומים של 5 מיליון שקלים), קבלת דבר במרמה וכן שמונה עבירות מרמה ושיבוש הליכי משפט.

כאמור, מצגר ירצה את עונשו באגף התורני, היכן שריצה את עונשו נשיא המדינה לשעבר משה קצב, שהורשע באונס. בכלא מעשיהו מרצה את עונשו מכובד נוסף, הלא הוא רה"מ לשעבר אהוד אולמרט, שהורשע בעבירות שוחד.

שאר מרכיבי העונש שהוטל על מצגר ובהם קנס בסכום השוחד שבו הורשע, הכולל חילוט ושומה אזרחית, נותרו על כנם. שופטי העליון עוזי פוגלמן, דפנה ברק-ארז ונעם סולברג, התייחסו בין היתר בהחלטתם לקשיים ראייתיים בגיבוש התיק, שהיוו גורם מרכזי בהגעה להסדר הטיעון.

הרב מצגר בדרכו לאגף בו ירצה 3.5 שנות מאסר // צילום: יוסי זליגר

"איני סבור כי היחס בין ההקלה שניתנה למערער בגדרו של הסדר הטיעון לבין אינטרס הציבור היה בלתי הולם‭,"‬ אמר פוגלמן. "מכאן גם מסקנתי כי לא נפל פגם בשיקוליה של התביעה בהגיעה להסדר טיעון עם המערער. לא היה מקום לדחות את הסדר הטיעון שאליו הגיעו הצדדים‭,"‬ הוסיף.

בינואר חתמה פרקליטות מחוז ירושלים על הסדר טיעון עם מצגר ובו הודה והורשע בעבירות המיוחסות לו תמורת כתב אישום מתוקן והסכמה על מרכיב העונש. שופט המחוזי משה יועד הכהן לא קיבל את מרכיב העונש המוסכם. הכהן הדגיש שאילו לא היה נחתם הסכם, העונש שהיה מוטל על מצגר היה שש עד תשע שנים.

ביהמ"ש קיבל את ערעורו של מצגר והפחית את עונשו // צילום: יוסי זליגר

סניגוריו של מצגר, עו"ד יהודה פריד וטל גבאי, מסרו בתגובה כי "אנחנו מברכים על החלטת בית המשפט העליון שקיבל את עמדתנו ואישרר את הסדר הטיעון. החלטה זו מהווה מסר חשוב ולפיו הסדרים צריך לכבד. יוזכר כי הרב מצגר בשונה מאנשי ציבור אחרים לקח אחריות מהרגע הראשון, ולו רק בשל עובדה זו היה על בית המשפט המחוזי לכבד את ההסדר בין הצדדים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר