הנשיא דחה את בקשת החנינה של דני דנקנר

נשיא המדינה, ראובן ריבלין, דחה אתמול את בקשת החנינה שהגיש דני דנקנר, בעבר יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים.

דנקנר מרצה את עונשו כעת על חלקו בפרשת הולילנד, שבה הורשע במתן שוחד ובהלבנת הון ורישום כוזב במסמכי תאגיד ונידון לשלוש שנות מאסר. בית המשפט העליון קיבל את ערעורו, הוא זוכה מאותה עבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד, ועונשו הופחת לשנתיים מאסר, שאותן החל לרצות בפברואר 2016 בכלא מעשיהו.

קודם לכן, באוקטובר 2013 הורשע דנקנר בעבירות של הפרת אמונים בתאגיד וקבלת דבר בתחבולה. גם ערעור בתיק זה קיצר את עונשו משנה לשמונה חודשים, שאותם ריצה מנובמבר 2014 עד אפריל 2015, בזכות שחרור מוקדם.

בראיון שהעניק נשיא המדינה לגדעון אלון ב"שישבת" בסוף השבוע האחרון הוא אמר כי "הדיון בחנינות מחייב אותך להיות מעבר לכל השפעה, אבל אין אדם שאינו מושפע". כשנשאל ריבלין כיצד הוא מקבל החלטה בתיק של עבריין שהוא מכיר או נמנה עם חבריו, ענה: "השאלה מה עומק ההיכרות שלנו ומה העילה לבקשת החנינה או ההקלה בדין. אם מדובר באסיר שבמהלך המאסר חלה בפרקינסון וכל יום שהות נוסף בכלא יקצר את חייו, אני יודע שהייתי נותן לו חנינה, גם אלמלא הכרתי אותו, כך שבמצב כזה אני מנטרל למעשה את משקל ההיכרות האישית בהחלטה. כשאנשים שאני מכיר פונים אלי בנושא החנינות, אני מקפיד שהיועצת המשפטית תשב לידי".

דנקנר // צילום: נעם ריבקין פנטון

לדברי ריבלין, "הנשיא אינו ערכאת ערעור על מערכת המשפט, ואינו עושה מקצה שיפורים על החלטת בית המשפט. יש מקום להפעלת סמכות החנינה רק במקרים יוצאי דופן. מנגנון החנינה הוא מעין מנגנון לתיקון הצדק".