"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

העליון הכריע: הורים לא יוכלו להשתמש בזרע בנם המנוח

קיבל את ערעור האלמנה • "בת הזוג ולא איש מלבדה, לרבות הורי הנפטר, רשאית להשתמש בזרע"

,עודכן
ביהמ"ש העליון // צילום: אורן בן חקון // ביהמ"ש העליון // צילום: אורן בן חקון

הכרעה גורלית בבית המשפט העליון: ברוב של ארבעה מול אחד פסקו השופטים כי הוריו של גבר שנהרג בתאונת דרכים לא יוכלו לעשות שימוש בזרעו כדי להפרות אישה אחרת - וזאת בעקבות ערעור שהגישה אלמנתו. "ככלל, תהא בת הזוג ולא איש מלבדה - לרבות הורי הנפטר - רשאית לעשות שימוש בזרע לצורך הפרייתה היא", קבעו השופטים.

הגבר נהרג בגיל 28 בתאונת דרכים שאירעה בשנת 2004 בעת שהיה בשירות מילואים. שלושה חודשים לפני כן נישא לבת זוגו, שעימה הספיק גם לגור במשך כשנתיים. לאחר מותו נשאב מגופו זרע לבקשת האלמנה ובעידוד הורי ההרוג. אבל בהמשך החלה האלמנה להתלבט באשר לאפשרות להרות מזרע בן זוגה שמת, ואף על פי שהתקיים בינה לבין הוריו הליך גישור - הוא לא נשא פרי. האלמנה מצאה זוגיות חדשה והביאה לעולם שני ילדים. בשלב זה, הורי ההרוג הגישו תביעה לביהמ"ש לענייני משפחה, שבה דרשו לקבל מחצית מהמבחנות שבהן נאגר הזרע של בנם כדי להפרות אישה אחרת. האלמנה התנגדה לכך וקיבלה גיבוי מהיועמ"ש, שקבע כי להורים לא קיים סעד כלשהו.

למרות גיבוי זה, ביהמ"ש לענייני משפחה קיבל את תביעת ההורים והצהיר כי הם בעלי מחצית מהמבחנות. על פסק הדין הזה הגישה האלמנה ערעור לביהמ"ש המחוזי מרכז־לוד, שנדחה. האלמנה לא ויתרה והגישה בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון בתוספת עיכוב ביצוע פסק הדין.

השופטים אסתר חיות, יורם דנציגר, מני מזוז ויצחק עמית סברו כי יש לקבל את ערעורה של האלמנה ולא לאפשר להורים לעשות שימוש בזרעו של הבן. שופט העליון חנן מלצר סבר בדעת מיעוט כי אין להתערב בהכרעתו של בית המשפט המחוזי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר