"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דיווח: "הגורמים המטפלים ימליצו על שחרור מוקדם של קצב"

בעוד תשעה ימים צפויה ועדת השחרורים של בתי הסוהר להתכנס בעניינו ולדון פעם נוספת בבקשת שחרורו המוקדם

,עודכן
קצב בבית הסוהר // צילום: גדעון מרקוביץ' // קצב בבית הסוהר // צילום: גדעון מרקוביץ'

הנשיא לשעבר משה קצב עובר בחודשים האחרונים טיפול, כחלק מדרישות ועדת השחרורים שדחתה את בקשתו לשחרור מוקדם. הגורמים המטפלים מתרשמים כי יש התקדמות במצבו ומסבירים כי קיים בו רצון לשינוי, ולכן הם ממליצים על המשך הטיפול ברשות לשיקום האסיר וצפויים להמליץ על שחרורו המוקדם.

עם זאת, אין מדובר בהודאה בעבירות וקצב עובר טיפול למכחישי עבירה בבית הסוהר. בפרקליטות מכל מקום לא מקבלים את הקביעה הזו וצפויים להמשיך להתנגד לשחרורו המוקדם. בעוד תשעה ימים צפויה ועדת השחרורים של בתי הסוהר להתכנס בעניינו ולדון פעם נוספת בבקשת שחרורו המוקדם.

כזכור, הוועדה דחתה פעמיים את בקשתו משום שלא הודה במעשיו, ואף לא הביע עליהם כל חרטה. הפרקליטות אף היא התנגדה לבקשה, משום שלא עבר טיפול בכלא ולא קיבל למעשיו כל אחריות.

בחוות הדעת של הרשות לשיקום האסיר טרם דחיית הבקשה האחרונה, נכתב כי לא חל כל שינוי בעמדותיו של קצב כלפי ביצוע עבירות המין שבהן הורשע. חברי הוועדה כתבו כשדחו את בקשתו האחרונה באוגוסט, כי "תחילתו של טיפול אמורה להיות בית כותלי בית הסוהר והמשכו בתוכניות מחוץ לבית הסוהר... בדו"חות הקודמים שהוגשו בדיון הראשון, נטען כי למעשה לא עבר האסיר הליך טיפולי בתוך הכלא".

לדעת חברי הוועדה אז, "לא הגיעה העת להורות על שחרורו של האסיר ואין מקום לבטל את החלטתה הקודמת של הוועדה, אלא רק לשנותה במובן זה שיינתן אופק לאסיר להשתחרר אם ימשיך בטיפול בבעיותיו השונות תוך כדי מאסרו".

קצב ריצה חמש שנות מאסר מתוך שבע שנגזרו עליו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר