"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עדויות נוספות על הטרדה מינית מצד אלון קסטיאל

עדויות מצטברות על איש הנדל"ן שמוכר כאיש חיי לילה בתל אביב • כפי שחשפה העיתונאית שרון שפורר באתר "המקום הכי חם בגיהנום" קסטיאל כבר הורחק מכמה מועדונים גדולים בעיר

,עודכן
אלון קסטיאל // צילום: מאיר פרטוש // אלון קסטיאל // צילום: מאיר פרטוש

עוד ועוד עדויות מצטברות על איש הנדל"ן אלון קסטיאל, שמוכר כאיש חיי לילה בתל אביב, על תקיפה מינית, לכאורה, של נשים. כפי שחשפה העיתונאית שרון שפורר באתר "המקום הכי חם בגיהנום", קסטיאל כבר הורחק מכמה מועדונים גדולים בעיר, ובהם "הבלוק", שבו היה שותף, "ברקפסט", "דלי" ו"פנדה" בעקבות תלונות של נשים כי הטריד אותן מינית. הנשים באתר מספרות על דפוס פעולה דומה. חלקן הגדול לא זוכרות את האירועים החל מרגע מסוים, שלאחריו מצאו את עצמן עירומות עם קסטיאל במיטה, או שהן זוכרות בבירור שקסטיאל ניסה, לטענתן, לכפות עליהן יחסי מין בניגוד לרצונן.

בסדרת כתבות של העיתונאית שרון שפורר שפורסמו באתר "המקום הכי חם בגיהנום" נחשפו מספר עדויות קשות בהן מספרות הנשים כיצד פעל אלון קסטיאל, ד', אחת מהמתלוננות על קסטיאל מספרת:

"בתחילת 2014 אלון שלח לי בקשת חברות בפייסבוק. קשקשתי איתו קצת והוא ביקש שנפגש בצהריים ונלך למסיבה בבר – מועדון תל אביבי. הוא לחץ קצת והשתכנעתי והוא בא לאסוף אותי בצהריים. ואז הוא אמר שבמקום שנלך לשם נלך ליום הולדת של איזה מגיש או מישהו בטלוויזיה, לא זוכרת של מי. הגענו לשם והוא התחיל לתת לי עוד צ'ייסר ועוד צ'ייסר ועוד אחד. וכל הרגע הוא אומר 'חכי אני כבר בא' וחוזר עם שתייה ומזמין גם אחרים אבל בעיקר מתרכז בלהשקות אותי כאילו אין מחר, כאילו זו איזו משימת התאבדות.

כבר שם הייתי מאד שיכורה. המשכנו משם לבר הזה, ואז הוא התחיל לנשק אותי. התנשקתי איתו אבל הייתי מאד מעורפלת בשלב הזה. משם המשכנו למועדון נוסף. אין לי בכלל מושג איך הגענו לשם אבל אני עדיין זוכרת את זה. הוא נישק אותי גם שם. ואז הלכנו משם, כנראה שבמונית, כי מאותו רגע היה לי בלקאאוט ואני לא זוכרת כלום.

ואז אני פתאום מתעוררת בתוך סיטואציה שבה הוא חודר אלי כשאני על השולחן ואני בוכה וזה כואב וזה ברוטלי ואני לא יכולה להגיד כלום, אני לא מצליחה להגיב. כאילו שאני בניתוח. זה משהו שמעלם לא הרגשתי בתוך הסיטואציה הזו. והוא מעביר אותי ממקום למקום ועושה לי כל מיני דברים ואני לא מצליחה לעצור אותו. וגם אחרי שזה נגמר אני לא מצליחה לזוז בשביל לקחת את עצמי הביתה. עברו שעות עד שהצלחתי בשמונה בבוקר או בתשע להרים את עצמי פיזית וללכת הביתה. וזה לא היה עניין של אלכוהול.

במשך חודשים אחרי הייתי בסרטים ולא רציתי לפגוש אף אחד, לא לצאת לדייטים, כלום. אחרי תקופה הוא כתב לי פתאום משהו בווצאפ. הוא שאל אם אני כועסת עליו או משהו כזה. עברנו להתכתב בפייסבוק והתעמתתי איתו. אמרתי לו למה אתה שואל אם אני כועסת. והוא התחיל לגמגם. לא, כי שכבנו וזה. כתבתי לו שכן שכבנו אבל אולי לא רציתי לשכב איתך. מצאתי את עצמי עירומה פתאום ואני לא זוכרת שרציתי להגיע לזה. הוא אמר לי מה פתאום, הגענו אליי שכבנו על הספה ואז שכבנו בנעימים".

במשטרה טרם החליטו אם לפתוח בחקירה ויבחנו את החומרים שבידיהם. כמו כן נמסר כי בשלב זה לא הוגשו תלונות נגד קסטיאל. קסטיאל הכחיש את הטענות נגדו וטוען כי זו "עלילה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר