ציון בלתי מספיק במניעת גזענות: מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, פרסם היום (חמישי) דוח ביקורת מיוחד על "חינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות" במערכת החינוך בישראל. הדוח מלמד כי משרד החינוך עושה מעט מדי על מנת לעקור תופעות חמורות של גזענות ושנאה בקרב בני הנוער ועל מנת לקדם חיים משותפים. למשל, הנושא לא שולב בלימודי היסטוריה ואזרחות ולא הוכשרו לכך מספיק מורים.
לפני כשנה בדק משרד מבקר המדינה את פעולותיו של משרד החינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות. לטענת המבקר, דווקא מי שמהווה כלי מרכזי למיגור תופעות של גזענות, שנאת האחר ופלגנות, לא השכיל לאורך שנים להפוך את החינוך לגשר בין חלקי החברה הישראלית רבת השסעים ולאחד בין המגזרים השונים בה.
ממצאי הדוח מצביעים על כך שהנהלות משרד החינוך אמנם הכירו נושא חשיבות החינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות בקרב תלמידים ואף קבעו באופן הצהרתי כי מדובר ביעד משרדי. במשרד אף הטילו על המזכירות הפדגוגית להכין תכנית מערכתית לנושא. אלא שבפועל נמנעו מלנקוט צעדים לקידומו והטמעתו המערכתית של הנושא בקרב תלמידים. בנסיבות אלה, הנושא עולה על סדר היום של משרד החינוך באופן אקראי ונקודתי ורק בעקבות גילויי גזענות קיצוניים.
מהדוח עולה כי משרד החינוך כלל לא גיבש כלי מדידה שלפיהם ניתן לדעת על היקף תופעת הגזענות במערכת החינוך. הוא גם לא יישם תכניות לימוד לחיים משותפים שנועדו לחנך לסובלנות. הוא גם לא שילב את נושא החינוך לחיים משותפים בלימודי אזרחות והיסטוריה, ובעצם הימנעותו מהכללת הנושא בבחינות הבגרות הביאה לכך שמרבית בתי הספר לא עסקו בכך.
ביקרת נוספת נוגעת להכשרת המורים שהיו אמורים להעביר את הנושא לתלמידים בשנת הלימודים תשע"ו, 2015. הוקצה לפיתוח מקצועי של המורים לתחום זה פחות מ- 1% מכלל השתלמויות המורים ולטענת מבקר המדינה "מדובר בכשל בהכשרת מורים לאזרחות ובמקצועות אחרים רלוונטיים".
הדוח מפנה גם אצבע מאשימה כלפי מנהל חברה ונוער, האחראי להובלת תחום החינוך הבלתי פורמאלי בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה, על כך שלא הציב את הנושא כיעד בסדר העדיפויות שלו ולא כלל אותו בתכנית העבודה.
לדעת מבקר המדינה, על הנהלת משרד החינוך להוביל את מערכת החינוך לעיסוק כוללני ואינטנסיבי, בנושא החינוך למניעת גזענות ולחיים משותפים. "על מערכת החינוך להעביר מסר חד-משמעי לכל הזרמים במערכת החינוך, כי ישראל היא מדינה דמוקרטית השייכת לכל אזרחיה ונשענת על ערכים המשותפים לכל הקבוצות והפרטים החיים בה", נכתב בדוח.
"נושא הגזענות הפך לאקוטי בחייה של המדינה"
נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, קיבל לידיו את הדוח. ריבלין אמר: "נושא הגזענות הפך לאקוטי ואסטרטגי בחייה של מדינת ישראל". עוד הוסיף, "יצרנו ארבע מערכות חינוך לילדי ישראל: המערכת הממלכתית, המערכת הדתית לאומית, המערכת הערבית, והמערכת החרדית, כאשר תוכן הלימודים וסדר היום הלימודי שונים בתכלית האחד מן האחר ולעיתים האחד מתעלם מהאחר מבלי להכיר בכלל בקיומו", אמר.
לדבריו של ריבלין, "אני מברך על הדו"ח אשר אוחז בקרניהן של הבעיות, ומקווה מאד שמשרד החינוך, ששותף אתנו בשותפות מלאה, יכוון את משרדו ואת הממשלה בהקצאת המשאבים, כיוון שזהו נושא שנמצא בנפשה של החברה הישראלית".
"אני מברך על הדו"ח", הנשיא בעת פגישתו עם המבקר שפירא // צילום: מארק ליימן/לע"מ
משרד החינוך מסר בתגובה: "משרד החינוך רואה בחינוך לדמוקרטיה, לחיים משותפים ובמאבק בגזענות ערך מרכזי, ובמסגרת התכנית האסטרטגית של המשרד ניתן דגש מיוחד לנושא זה. במסגרת זו הוגדרה תכנית עבודה כוללת שתחייב את כל היחידות, ובכלל זה מטלות ומדדים לביצוע. המשרד פועל מטה לחינוך אזרחי, שמרכז את החינוך לסובלנות ולחיים משותפים, וכן את החינוך למאבק בגזענות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו