"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מורים והורים נגד ספר האזרחות של בנט

"המושגון" של משרד החינוך בדרך לבג"צ • העותרים טוענים כי הוא מתעלם ממושגי יסוד בהגדרת הזהות הערבית בישראל "כלי תעמולה ולא כלי חינוכי"

,עודכן
בנט. ראש ממשלה עם 6 מנדטים זה לא סכנה לדמוקרטיה?, צילום: דודי ועקנין

שמונה אנשי אקדמיה, מורים לאזרחות ובניהם גם יו"ר פורום ועדי ההורים היישוביים, הגישו הבוקר עתירה לבג"צ כנגד החלטת משרד החינוך להכניס לשימוש מחוון מושגים באזרחות הידועה בכינויו "מושגון".

בעתירה השמונה טוענים כי ה"מושגון", מחוון מושגים לבגרות באזרחות, נכנס לשימוש על ידי משרד החינוך למרות שנפלו פגמים קשים בהליך הכנתו ואישורו.

לטענת העותרים, משרד החינוך רואה במושגון כלי תעמולה ולא כלי חינוכי להנחלת ידע ופיתוח מחשבה ביקורתית. כתוצאה מכך אומץ מסמך שנוי במחלוקת מבחינה פדגוגית, שסותר את עקרונות תכנית הלימודים באזרחות, משקף תפיסה אידיאולוגית חד צדדית ומתעלם לחלוטין ממושגי יסוד מרכזיים בהגדרת הזהות הערבית בישראל.

לתמיכה בטענות העותרים צורפה חוות דעת של פרופסור ענת זוהר, ששימשה בעבר כיו"ר המזכירות הפדגוגית וחוות דעת של פרופסור דן אבנון מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית.

לדברי עו"ד עדי ניר בנימיני מהקליניקה לזכויות אדם בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב שכתב את העתירה: "מקצוע האזרחות עובר בשנים האחרונות תהליכים מדאיגים ששיאם בשנה זו. ה"מושגון" באזרחות מהווה דוגמא מובהקת לאופן הבעייתי בו מתקבלות החלטות פדגוגיות במשרד החינוך, תוך הדרה של זרמים שלמים בחברה הישראלית מהליך קבלת ההחלטות. חוסר האיזון בהליך הוביל לחוסר איזון חריף בתכניו של המושגון שמבטאים את השקפת העולם של מחבריו העלומים, שזהותם לא נחשפה עד היום".

לטענת העותרים, ה"מושגון" לבגרות באזרחות מחייב באופן מוחלט את כל הזרמים בחינוך, אבל שלושה מארבעה הזרמים לא היו שותפים כלל בתהליך הכתיבה והמושגון הופץ למרות התנגדות מוחלטת של חברי וועדת המקצוע.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר