"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מתי "לייק" בפייסבוק הוא לשון הרע?

בית משפט השלום בתל אביב קבע כי "לייק" ברשת החברתית אינו לשון הרע - למעט מקרים חריגים

,עודכן
פייסבוק // צילום: GettyImages // פייסבוק

בית משפט השלום בתל אביב קבע אתמול כי לחיצה על כפתור ה"לייק" בפייסבוק ושיתוף סטטוס של אדם אחר אינם לשון הרע כלפי הנפגע, למעט במקרים קשים וחריגים במיוחד.

השופט עודד מאור דן לראשונה בתביעת לשון הרע שהגישה חברת נידיילי תקשורת בע"מ, המוציאה לאור עיתון שבועי בשם "המקומון רמת גן גבעתיים". הנתבעים הם יואל שאול וגלית שואל, שלטענת התובעת פירסמו בזדון עשרות פרסומים נגד המקומון.

לדעת השופט, אין לראות את הנתבעים כמי שפירסמו לשון הרע ו"אין בעצם הלחיצה על כפתור הלייק, או כפתור השיתוף, את יסוד הבעת לשון הרע". לדבריו, אם תתקבל הפרשנות כי הלייק (או השיתוף) הוא עוולה בלשון הרע, כי אז "אנו מצמצמים או מגבילים את חופש הביטוי של היחיד".

לדעת השופט, "סימון לייק אינו אלא הבעת תמיכה, הזדהות, הבעת רגש של חיוך או הכרה, פעמים רבות ספונטנית בלא משים או מחשבה מרובה, על ידי מי שנחשף לסטטוס הראשון - ולא לבצע את פעולת הפרסום". עם זאת, מבהיר השופט, כי יש כאלה העושים שימוש בפלטפורמה הזמינה והפשוטה הזו, כאשר הם יורים את חיצם וגורמים "לפגיעה קשה שלעיתים אף קטלנית היא".

לדעת השופט, אין מנוס אלא להתאים את עצמנו למציאות המשתנה. הוא קרא למחוקק להתערב בנושא, ועד לתיקון החוק הפתרון לטעמו במקרים קשים וחריגים הוא כדלקמן: "להטיל את האחריות על נתבע שבחר ללחוץ על כפתור הלייק או לשתף סטטוס וזאת במקום שאותו סטטוס פוגע בנפגע פגיעה משמעותית, חד־משמעית ובלתי מוצדקת". השופט חותם את פסק הדין ב"תרופת הנפגע", כלשונו. התשובה לכך היא נקיטת פעולה נגד המפרסם הראשון על ידי הגשת תביעת לשון הרע נגדו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר