נדחתה עתירת רביב דרוקר נגד שלדון אדלסון ועמוס רגב

בפסק דין שניתן אתמול דחה שופט בית המשפט המחוזי בירושלים דוד מינץ את עתירתו של העיתונאי רביב דרוקר, שביקש לקבל לידיו את פרטי שיחות הטלפון בין ראש הממשלה נתניהו לבין שלדון אדלסון ועמוס רגב, העורך הראשי של "ישראל היום".

ההליכים המשפטיים בנושא נמשכים כבר קרוב לשנה. בתחילה הגיש דרוקר את עתירתו כנגד ראש הממשלה לבדו ולא צירף לעתירה את אדלסון ורגב, כך שטיעוניהם לא יכלו להישמע בפני בית המשפט.

השופט דוד מינץ // צילום: דודי ועקנין

בחודש דצמבר האחרון קיבל השופט מינץ את עתירתו של דרוקר והורה על מסירת הפרטים לידיו. לאחר מתן פסק הדין פנו אדלסון ורגב, באמצעות עורכי דינם אביגדור קלגסבלד ואמיר שרגא, לבית המשפט העליון, וזה ביטל את פסק הדין והחזיר לשופט מינץ את הדיון בעתירה, על מנת שישמע את טענותיהם של אדלסון ורגב.

"להגן על פרטיותם"

טיעוני הצדדים נשמעו בשבוע שעבר בפני השופט מינץ ואתמול, כאמור, הפך השופט את החלטתו הקודמת והורה על דחיית עתירתו של דרוקר, שאותו ייצגו עוה"ד יונתן ברמן ואורי אדלשטיין.

השופט קיבל את טענות באי כוחם של אדלסון ורגב כי מדובר בשיחות פרטיות של "אדם עם חבריו", וקבע כי באיזון האינטרסים בין הפגיעה בפרטיותם של אדלסון ורגב לבין העניין הציבורי שלו טען דרוקר בחשיפת המידע, זכותם של אדלסון ורגב לפרטיות היא הגוברת ולכן נדחתה העתירה.

עו"ד אמיר שרגא

כמו כן, קיבל השופט מינץ את עמדתם של אדלסון ורגב כי מסירת המידע תפגע בפרטיותם.

הוא כתב בפסק דינו כי "לא יכולה להיות מחלוקת כי פרטיותם של אנשים פרטיים, כמו גם של אישי ציבור ואנשי תקשורת, ראויה להיבחן בקנה מידה שונה מזה שייבחן עניינו ה'פרטי' של ראש הממשלה".

השופט מינץ המשיך וכתב כי "בענייננו, אפוא, ונוכח טענות המתנגדים, שוכנעתי כי המידע בדבר מועדי השיחות שהתקיימו בין המתנגדים לבין ראש הממשלה נכלל בגדר 'ענייניו הפרטיים' של אדם".

עו"ד אביגדור קלגסבלד // צילום: דודי ועקנין

נוסף על כך, דחה השופט את טענתו של דרוקר כי האינטרס הציבורי גובר על הפגיעה בפרטיותם של אדלסון ורגב וכתב כי "תדירות שיחותיו של אדם עם חבריו נכללת במסגרת מעגל פרטיותו של אדם מן השורה, המנהל קשרים חברתיים פרטיים כחלק ממסגרת חייו האישיים והפרטיים. לפיכך, ראוי להגן על פרטיותם של אנשים פרטיים המקיימים שיחות עם רעיהם, שאינם מעוניינים כי ייחשף מספר הפעמים ששוחחו או ניסו לשוחח עימם".

לסיכום, כתב השופט מינץ כי "בשים לב אפוא להבדל הניכר בין מעמדם הפרטי או הציבורי, או המעין ציבורי של המתנגדים, לבין זה של ראש הממשלה, שפרטיותו כאמור נבחנה בנפרד, אין מקום לחשוף את המידע המבוקש".