"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נדחתה עתירת רביב דרוקר נגד שלדון אדלסון ועמוס רגב

ביהמ"ש המחוזי בי־ם הפך את החלטתו וקבע: אין למסור את פרטי השיחות בין רה"מ לבין אדלסון ורגב • השופט מינץ החליט: פרטיות השניים גוברת על העניין הציבורי כביכול שלטענת דרוקר מצדיק את מסירת המידע • בפסק הדין כתב: "שוכנעתי כי המידע נכלל בגדר עניינים פרטיים

,עודכן
רביב דרוקר // צילום: ליאור מזרחי

בפסק דין שניתן אתמול דחה שופט בית המשפט המחוזי בירושלים דוד מינץ את עתירתו של העיתונאי רביב דרוקר, שביקש לקבל לידיו את פרטי שיחות הטלפון בין ראש הממשלה נתניהו לבין שלדון אדלסון ועמוס רגב, העורך הראשי של "ישראל היום".

ההליכים המשפטיים בנושא נמשכים כבר קרוב לשנה. בתחילה הגיש דרוקר את עתירתו כנגד ראש הממשלה לבדו ולא צירף לעתירה את אדלסון ורגב, כך שטיעוניהם לא יכלו להישמע בפני בית המשפט.

השופט דוד מינץ // צילום: דודי ועקנין

בחודש דצמבר האחרון קיבל השופט מינץ את עתירתו של דרוקר והורה על מסירת הפרטים לידיו. לאחר מתן פסק הדין פנו אדלסון ורגב, באמצעות עורכי דינם אביגדור קלגסבלד ואמיר שרגא, לבית המשפט העליון, וזה ביטל את פסק הדין והחזיר לשופט מינץ את הדיון בעתירה, על מנת שישמע את טענותיהם של אדלסון ורגב.

"להגן על פרטיותם"

טיעוני הצדדים נשמעו בשבוע שעבר בפני השופט מינץ ואתמול, כאמור, הפך השופט את החלטתו הקודמת והורה על דחיית עתירתו של דרוקר, שאותו ייצגו עוה"ד יונתן ברמן ואורי אדלשטיין.

השופט קיבל את טענות באי כוחם של אדלסון ורגב כי מדובר בשיחות פרטיות של "אדם עם חבריו", וקבע כי באיזון האינטרסים בין הפגיעה בפרטיותם של אדלסון ורגב לבין העניין הציבורי שלו טען דרוקר בחשיפת המידע, זכותם של אדלסון ורגב לפרטיות היא הגוברת ולכן נדחתה העתירה.

עו"ד אמיר שרגא

כמו כן, קיבל השופט מינץ את עמדתם של אדלסון ורגב כי מסירת המידע תפגע בפרטיותם.

הוא כתב בפסק דינו כי "לא יכולה להיות מחלוקת כי פרטיותם של אנשים פרטיים, כמו גם של אישי ציבור ואנשי תקשורת, ראויה להיבחן בקנה מידה שונה מזה שייבחן עניינו ה'פרטי' של ראש הממשלה".

השופט מינץ המשיך וכתב כי "בענייננו, אפוא, ונוכח טענות המתנגדים, שוכנעתי כי המידע בדבר מועדי השיחות שהתקיימו בין המתנגדים לבין ראש הממשלה נכלל בגדר 'ענייניו הפרטיים' של אדם".

עו"ד אביגדור קלגסבלד // צילום: דודי ועקנין

נוסף על כך, דחה השופט את טענתו של דרוקר כי האינטרס הציבורי גובר על הפגיעה בפרטיותם של אדלסון ורגב וכתב כי "תדירות שיחותיו של אדם עם חבריו נכללת במסגרת מעגל פרטיותו של אדם מן השורה, המנהל קשרים חברתיים פרטיים כחלק ממסגרת חייו האישיים והפרטיים. לפיכך, ראוי להגן על פרטיותם של אנשים פרטיים המקיימים שיחות עם רעיהם, שאינם מעוניינים כי ייחשף מספר הפעמים ששוחחו או ניסו לשוחח עימם".

לסיכום, כתב השופט מינץ כי "בשים לב אפוא להבדל הניכר בין מעמדם הפרטי או הציבורי, או המעין ציבורי של המתנגדים, לבין זה של ראש הממשלה, שפרטיותו כאמור נבחנה בנפרד, אין מקום לחשוף את המידע המבוקש".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר