"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המלצה: שחרור מיידי לקצב

המליצה לוועדת השחרורים לנכות שליש מעונשו של הנשיא לשעבר שהורשע באונס • הוכנה עבורו תוכנית שיקום מחוץ לכלא • משפחתו: "מוקדם עדיין להגיב על כך"

,עודכן
משה קצב // משה קצב

הרשות לשיקום האסיר (רש"א) ממליצה לשחרר מיידית את הנשיא לשעבר משה קצב, שהורשע באונס, לאחר שריצה שני שלישים ממאסרו. ברשות אף הכינו עבורו תוכנית שיקום מחוץ לכלא.

"תפקידה של הרשות להגיש חוות דעת לגבי כל אסיר ואסיר לוועדת השחרורים, והיא זו שדנה בחוות הדעת ותקבל החלטה סופית", אמר מנכ"ל הרשות יצחק (ז'ק) דדון.

במכתב שכתב יצחק (ז'ק) דדון הוא מסביר: "הוריתי על קיומה של בדיקה מחודשת בעניינו של קצב, ולשם הליך הבחינה המחודשת וכתיבת חוות הדעת העדכנית הטלתי את המשימה על שתיים מהעובדות הבכירות ביותר ברשות לשיקום האסיר. אני עומד לחלוטין מאחורי חוות הדעת, ואין לי ספק בדבר רמתה המקצועית של התוכנית השיקומית המוצעת. ההחלטה שאליה הגיעו השתיים התקבלה על ידיהן במשותף, מבלי שהיתה כל התערבות או השפעה פסולה על הליך הבחינה המחודשת וכתיבת חוות הדעת".

דדון הוסיף כי "טבעי הדבר שיתגלעו חילוקי דעות בין הרשות לשיקום האסיר לבין הפרקליטות, מאחר שאלו שני גופים שייעודם שונה בתכלית. בכל מקרה שבו מתעוררים חילוקי דעות דינם להידון בערכאות שיפוטיות, וכל החלטה של בית המשפט מקובלת עלינו. הרשות לשיקום האסיר היא גוף סטטוטורי ועצמאי. ראוי ונכון היה לו כל ארגון יידע את גבולות תפקידו ויעשה את עבודתו כנדרש ממנו, נאמן לסדר יומו המקצועי ולאמות המידה המקצועיות המנחות אותו".

בבית משפחת קצב בקריית מלאכי סירבו הערב להגיב על המלצת הרשות לשיקום האסיר. "מוקדם עדיין לדבר או להגיב על זה", אמר אחד מבני המשפחה.

כזכור, ועדת השחרורים שליד שירות בתי הסוהר, בראשות השופט המחוזי בדימוס משה מיכליס, התכנסה ב־6 באפריל השנה ודחתה את עתירתו של קצב לנכות שליש מעונשו, תוך שהיא מותחת ביקורת חריפה על התנהגותו. "בפנינו אסיר המכחיש את העבירות שביצע, שממשיך וטוען לחפותו למרות פסקי הדין בעניינו וממשיך להיות עסוק בהוכחת חפותו", ציינה הוועדה בהחלטתה, והוסיפה כי "זכותו של אסיר לדבוק בחפותו ולהמשיך להאמין שהינו חף מפשע, אולם מצב זה מונע מהאסיר שבפנינו כל אפשרות להתחלה של הפנמה ומכאן התחלה של טיפול. שחרורו, כאשר הוא מכחיש את העבירה ולא עבר כל טיפול במהלך מאסרו, יהווה פגיעה של ממש באמון הציבור".

קצב בן ה־70 מרצה את עונשו כבר יותר מארבע שנים באגף התורני בכלא מעשיהו. הוא הורשע בשנת 2010 בשתי עבירות אונס, במעשה מגונה בכוח ובהטרדה מינית של נשים שהיו כפופות למרותו. חוות הדעת של השב"ס הנוגעות להתנהגותו של קצב בכלא חיוביות, וכן חוות הדעת של המרכז לבריאות הנפש במשרד הבריאות בנוגע למידת מסוכנותו, הקובעות כי לא נשקפת ממנו כל מסוכנות, שכן בשנתיים האחרונות הוא יוצא מהכלא לחופשות סדורות.

עם זאת, חברי ועדת השחרורים נדרשו גם לטיעוני הפרקליטות, שלפיהם במקרים של הרשעה בעבירות מין נהוג שקיצור העונש ייעשה בתנאים שבהם העבריין מודה במעשיו, מקבל אחריות לגביהם ואף לוקח חלק בתוכנית שיקום ייחודית לעברייני מין. קצב, כאמור, מעולם לא הביע חרטה על מעשיו ולא עבר תוכנית שיקום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר