"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מתכוננים למנוע את ההסתה בפייסבוק

שרת המשפטים והשר לביטחון הפנים הפיצו את תזכיר "חוק הפייסבוק" המאפשר להורות על הסרת תוכן גם במעמד צד אחד

,עודכן
השר לביטחון הפנים ארדן ושרת המשפטים שקד // צילום: דוברות הכנסת (ארכיון) // השר לביטחון הפנים ארדן ושרת המשפטים שקד // צילום: דוברות הכנסת (ארכיון)

שרת המשפטים איילת שקד והשר לביטחון פנים גלעד ארדן הפיצו היום (שלישי) את תזכיר "חוק הפייסבוק". על פי הצעת החוק, בית המשפט לעניינים מנהליים יהיה רשאי להורות לחברות אינטרנט, כמו פייסבוק או גוגל, להסיר תוכן המהווה עבירה פלילית ויש בו סיכון ממשי לביטחונו של אדם, לביטחון הציבור או לביטחון המדינה.

על פי הצעת החוק, בית משפט יוכל להוציא את הצו גם בדיון במעמד צד אחד, והמדינה גם תהיה רשאית לבקש מבית המשפט להציג מידע חסוי שלא בנוכחות ספקיות התוכן ובלי לגלות להן את תוכן המידע החסוי. כמו כן בית המשפט לא יהיה כפוף לדיני ראיות, ויהיה רשאי לקבל ראיה אף אם אינה קבילה במשפט. לאחר מתן הצו, עניין הסרת התוכן יפורסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים.

בשונה מהדין הפלילי המכוון נגד מפרסם התוכן ותוצאתו ענישת מפרסם שעבר עבירה, הכלי המוצע נועד לאפשר התמודדות יעילה ומהירה עם התוכן המזיק עצמו, על מנת להקטין את הסיכון הנשקף ממנו.

לאחרונה נועדו השרים שקד וארדן עם בכירים בחברת פייסבוק העולמית, ודנו נושאים המטרידים את גורמי אכיפת החוק, בראשם שימוש בפייסבוק לצורך הנעת פעילות טרור. השרים הדגישו כי בגל הטרור האחרון, נמצא קשר ישיר בין הסתה ברשת לבין ביצוע פעולות הטרור המכונות "טרור היחידים".

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

בדברי ההסבר לתזכיר החוק נכתב כי "ההתפתחויות הטכנולוגיות שחלו בשנים האחרונות והשימוש הגובר ברשת האינטרנט וברשתות החברתיות, הפכו כלי חשוב להגשמת הזכות החוקתית לחופש הביטוי, המהווה אבן יסוד לשיטת המשטר הדמוקרטית בישראל. לצד זאת, יש המנצלים את הרשת לביצוע עבירות פליליות חמורות, כגון: פרסום דברי הסתה לאלימות או לטרור, עבירות מין, פרסומים שיש בהם פגיעה שאינה מוצדקת בפרטיותו של אדם, ועוד".

עוד נכתב בדברי ההסבר כי "לעתים, בשל המאפיינים של האינטרנט והרשתות החברתיות, פרסומים מסוימים עלולים אף לגרום לנזק משמעותי לביטחונו של אדם, לביטחון הציבור או לביטחון המדינה. עם סיכונים אלו נועדה הצעת החוק להתמודד".

כלי של "דמוקרטיה מתגוננת"

שרת המשפטים איילת שקד אמרה כי "אנחנו מפעילים היום כלי של 'דמוקרטיה מתגוננת'. טוב היה אילו לא היה צורך בחוק שכזה וספקיות האינטרנט היו פועלות באחריות גדולה יותר מזו הקיימת היום".

השר לביטחון פנים גלעד ארדן אמר כי "חלק גדול מהמחבלים בגל הטרור האחרון שאבו השראה למעשיהם מההסתה ברשת, ומאחר ולצערי פייסבוק לא ממהרת להסיר תכנים מסיתים ורק חלק מהבקשות של משטרת ישראל להסרת תכנים נענה בחיוב, החוק הכרחי על מנת לתת לגורמי אכיפת החוק את הכלים הנדרשים כדי לפעול להסרת תכנים שעלולים להוביל למעשי טרור ורצח".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר