"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שרה נתניהו עירערה על החלטת בית הדין

רעיית רה"מ מערערת על ההחלטה שלא לאפשר לה לערער על פסה"ד בעניין מני נפתלי • "השיח הציבורי מתמקד רק בה, הפכו אותה לנאשמת"

,עודכן
נשרה תניהו // צילום: אורן בן חקון // שרה נתניהו

שרה נתניהו הגישה באמצעות בא כוחה, עו"ד יוסי כהן, ערעור על החלטת רשם בית הדין הארצי לעבודה, שלא לאפשר לה לערער על פסק הדין בתביעה שהגיש אב הבית במעון רה"מ לשעבר מני נפתלי.

בערעור, שהוגש שלשום לבית הדין הארצי לעבודה, נכתב כי שמה, מעמדה ותדמיתה של נתניהו נפגעו קשות בעקבות פסיקתה של השופטת דיתה פרוז'ינין, ושעל בית הדין לאפשר לה לערער ולהביא בחשבון את "מהומת האלוהים שקמה סביבה".

אף שלא היתה צד להליך, נתניהו ביקשה לערער על הפסיקה. בערעור היא טוענת כי בשל העובדה שפסק הדין הכיל קביעות עובדתיות קשות נגדה, יש לאפשר לה להגיב. "המערערת הפכה למעשה לנתבעת העיקרית בתיק שלא בטובתה", נכתב, "אחריותה האישית לתנאי העסקתו (של מני נפתלי, י"א) נקבעה באותיות של קידוש לבנה".

בהתייחס לפסק דינו של הרשם, כאמל אבו קאעוד, לפני כשבוע, נכתב כי הוא "הושיב אותה על דוכן הנאשמים והמעוולים, ועובדה היא שהיא הפכה בפועל ל'נאשמת' ול'מעוולת' היחידה בתיק. עובדה היא שהשיח הציבורי בעניין נפתלי מתמקד במבקשת ורק בה, ולא במדינה שנמצאה אחראית להעסקתה".

עוד נכתב כי "אם יש צורך בהוכחה כי פסק הדין פגע בזכויותיה של המבקשת, אין לך הוכחה טובה יותר מהעובדה שהקביעות בפסק הדין לא שימשו אך ורק לצורך פסק הדין אלא בפסק דין אחר.

למעשה, התוצאה הבלתי נתפסת היא שכל עובד מעון יוכל לטעון כי הוא הועסק באופן פוגעני על ידי המבקשת מבלי שהיא תוכל לערער על כך, ומובן כי תוצאה זו אין הדעת סובלתה".

כמו כן, נכתב כי: "בכל הכבוד, אף במקום עבודה ציבורי קיימת זכות לפרטיות, והעובדה כי מדובר במקום עבודה אינה מאיינת את הזכות לפרטיות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר