"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפרקליטות: לשרה נתניהו הזכות לערער על פסק הדין

המדינה, שעירערה גם היא על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתביעתו של מני נפתלי, מגבה את רעיית רה"מ, שלא היתה צד פורמלי בתביעה • "חשש לקיומו של הליך לא הוגן" • פרקליטתו של אב הבית לשעבר: "היא היתה עדה בלבד"

,עודכן
נתניהו // צילום: אורן בן חקון // נתניהו

פרקליטות המדינה הציגה אתמול את עמדת המדינה, שלמעשה תומכת בערעורה של רעיית רה"מ שרה נתניהו בתיק מני נפתלי. לפי עמדת הפרקליטות - שעירערה גם היא על פסק בית הדין האזורי לעבודה - לנתניהו עומדת הזכות לערער, אף שלא היתה צד פורמלי בתביעתו של אב הבית לשעבר במעון רה"מ את המדינה ואת משרד רה"מ על תנאי העסקתו, זאת מ"חשש לקיומו של הליך לא הוגן".

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

כזכור, בפברואר האחרון קיבלה נשיאת בית הדין לעבודה בירושלים, השופטת דיתה פרוז'ינין, את תביעתו של נפתלי ופסקה לזכותו 170 אלף שקלים בגין תנאי העסקה פוגעניים.

בפתח עמדתה ציינה הפרקליטות כי "בהיעדר חוק המקים עילת תביעה עצמאית... בהיעדר חוק אשר מגדיר את הצדדים שבינם תקום יריבות ביחס לעילה האמורה ואשר לגביהם תקום סמכות לבית הדין העבודה, בהיעדר כל אלה, ועוד... עשויים למצוא עצמנו נקלעים למצבים משפטיים שאין להם מענה משפטי הולם וכולל במצב המשפטי החסר, מזה, ושיש בהם חשש לקיומו של הליך לא הוגן, מזה".

עוד טענה הפרקליטות, באמצעות ראש תחום משפט עבודה בפרקליטות המדינה עו"ד מיכל לייסר, כי אין מנוס מלצרף את נתניהו כמערערת בתיק ואף ציינה כי יש לכך תקדים. לפי הפרקליטות, "זכותה של נתניהו קמה לנוכח פסק הדין שניתן, בו היה על בית הדין האזורי לצרף את נתניהו כ'צד דרוש'... ההליך בכל הנוגע לעילת התביעה הנוגעת להתעמרות בעבודה, סב כל כולו על טענות המכוונת נגד המערערת... הזכות לערער לא נשענת על כך שנתניהו היתה עדה בתיק, אלא על כך שבנסיבות התיק ונוכח פסק הדין של בית הדין קמא, היה על בית הדין קמא לצרף את המערערת כ'צד דרוש' בתיק".

עורכת הדין נעמי לנדאו, המייצגת את מני נפתלי, מסרה בתגובה כי "מלבד העובדה כי הגברת נתניהו לא עומדת באף קריטריון משפטי שיכול לאפשר לה להפוך לצד בהליך משפטי שבו שימשה עדה בלבד ולהגיש ערעור על פסיקת בית הדין, תמוהה בעיניי עצם בקשת הערעור, שכן לגברת נתניהו ניתנו כל ההזדמנויות להציג את גרסתה ולהביא ראיות ביד חופשית, כפי שאכן עשתה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר