"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שרה נתניהו עירערה לביה"ד הארצי לעבודה: "על השופטת לפסול את עצמה"

מערערת על החלטת השופטת פרוז'ינין, ששפטה בתיק מני נפתלי, שלא לפסול עצמה מתיק גיא אליהו • נתניהו טוענת: "המשחק מכור"

,עודכן
שרה נתניהו // צילום: אורן בן חקון // שרה נתניהו // צילום: אורן בן חקון

רעיית רה"מ שרה נתניהו הגישה אתמול ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על החלטת השופטת בתיק גיא אליהו, דיתה פרוז'ינין, שלא להיעתר לפנייתה ולפסול את עצמה.

לדברי נתניהו, באמצעות בא כוחה עו"ד יוסי כהן, "אין ולא יכול להיות ספק כי בית הדין קמא אינו פתוח לשכנוע, וכי למעשה המשחק מכור".

בערעור נכתב כי בפני בית הדין האזורי לעבודה נידונו הן תיק מני נפתלי והן תיק גיא אליהו, וכי "בשני התיקים נטענו והתבררו, בהקשר למערערת, טענות זהות לחלוטין, ולפיהן שני התובעים, הן אליהו והן נפתלי, הועסקו במעון ראש הממשלה על ידי המערערת באופן העולה כדי העסקה פוגענית. שאר הטענות והעילות שבשני התיקים מופנות לשאר המשיבים ואינן רלוונטיות למערערת או לבקשה זו, אם כי הן חופפות בחלקן הגדול".

לטענת נתניהו, "נעלה מכל ספק כי בית הדין אינו יכול לפסוק באופן שונה בתיק זה, שכן הקביעות העובדתיות הברורות שקבע - חלקן שלא לצורך וכפי שנראה להלן תוך חריגה מהסעדים שלהם עתר נפתלי - אינן מאפשרות קביעה אחרת. בית הדין קמא היה כל כך נחרץ בקביעותיו לטובת נפתלי - ונגד המערערת - ולמרבה התמיהה אף לטובת אליהו - עד שברור כי אף לוליינות משפטית אינה מאפשרת קביעות אחרות בתיק זה. והדברים כה ברורים, עד שיש לתמוה מדוע לא פסל עצמו בית הדין קמא מיוזמתו, כמתחייב מהחקיקה המפורשת ומהפסיקה בסוגיה זו".

עוד נכתב בערעור כי "נימוקי בית הדין קמא שלא לפסול עצמו, ושוב בכל הזהירות והכבוד המתבקשים, למצער אינם רלוונטיים ועומדים הן בניגוד לעובדות והן בניגוד לפסיקה העניפה בדיני הפסלות, שלפיה בנסיבות שבהן נפגעה רמת האובייקטיביות השיפוטית באופן פחות בהרבה מאשר בענייננו, פסל בית המשפט עצמו מיוזמתו. הנה כי כן, ברי כי בנסיבות העניין, משבית הדין הנכבד הכריע למעשה בפסק הדין באותן שאלות ופלוגתאות שנתעוררו הן בתיק נפתלי והן בתיק אליהו וקבע ממצאי עובדה לגוף העניין על בסיס אותן טענות - וכאמור אף על בסיס אותן עדויות וראיות - ברי כי הוא אינו פתוח לשכנוע בתיק אליהו וכי דעתו 'ננעלה'".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר