"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ביום ראשון: "חוק החיפוש" יעלה לאישור ועדת השרים

התיקונים לחוק החיפוש, שמתבסס על חוקים מנדטוריים, הותאמו לעידן המודרני • בין היתר, תוכל המשטרה לערוך חיפוש במחשב של אדם ע"י היתר מנהלי בלבד

,עודכן
"לשמור על שלום הציבור תוך שמירה על זכויות הפרט" (אילוסטרציה) // צילום: gettyimages // "לשמור על שלום הציבור תוך שמירה על זכויות הפרט" (אילוסטרציה) // צילום: gettyimages

"חוק החיפוש" יעלה ביום ראשון הקרוב לאישור וועדת השרים. השרה שקד הבהירה כי "במקרים מסוימים החוק יאפשר למשטרה לבצע חיפוש ללא צורך בנוהל מעצר שווא".

בהודעה לתקשורת הבהיר משרד המשפטים כי מטרת הצעת החוק היא להסדיר את סמכויות האכיפה שבידי המשטרה, "ולהחליף את החקיקה הישנה, המבוססת בעיקרה על חקיקה מימי המנדט הבריטי". עוד מסבירים במשרד המשפטים כי תיקוני החוק הותאמו לצרכי המשטרה בעידן המודרני, בין היתר על מנת "להתמודד עם פשיעה חמורה ומאורגנת, לנוכח ההתפתחויות בפשיעה במרחב הסייבר". עוד הוסבר כי "ההצעה מבוססת בעיקרה על המלצות הוועדה לסדר דין פלילי".

שרת המשפטים איילת שקד (ארכיון) // צילום: אורן בן חקון

עפ"י התיקונים החדשים בחוק, המשטרה תוכל לערוך במקרים חריגים חיפוש סמוי, חיפוש על גופו של אדם שאינו חשוד בנסיבות המצומצמות, ויאפשר קבלת חומר מחשב במקרה של דחיפות מיוחדת בהיתר מנהלי, וכן יאפשר קבלת צו שיפוטי למסירת סיסמא למחשב ויאפשר ביצור חיפוש נרחב יותר על גופו של עצור בכניסה למעצר, "תוך קביעת האיזונים והמגבלות הנדרשים לסמכויות האלה" הבהירו במשרד המשפטים.

"הצעת החוק מאזנת בין האינטרס שמירה על שלום הציבו והבאת עבריינים לדין, לבין האינטרס של מניעת פגיעה בזכויות הפרט". לנוכח חשש שנוצר בציבור שמא תפגענה בזכויות הפרט של האזרחים, הבהירו במשרד המשפטים כי "איזון זה מתבטא בהגדרה ברורה ומפורטת של סמכויות המשטרה, לצד קביעת מגבלות על הפעלת אותן הסמכויות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר